דלקת בוושט • מה עוזר להחלמה

שאלה [מתוך פורום התמיכה של אתר טבע הריפוי]

אני בן 52, סובל כבר שנים מצרבות ועד לא מזמן חי איתם בשלום. בעבר מידי פעם הייתה מגיעה צרבת, הייתי לוקח כדור למציצה רני או טאמס וזה היה עוזר.

לאחרונה הצרבות נהיו יותר חזקות וגם לעיתים יותר קרובות וגם לא כל כך עוזרים לי סותרי החומצה. הייתי אצל רופא והוא שלח אותי לגסטרוסקופיה.

בבדיקה מצאו לי דלקת בוושט בדרגה 2. לא היה לי הליקובקטר והרופא אמר שיש לי ריפלוקס ולהתחיל לקחת נקסיום פעמיים ביום.

אני מבין שדלקת בוושט נגרמת בגלל החומציות של הקיבה ורציתי לשמוע על דרכים טבעיות לרפא את הבעיה או שזו בעיה לכל החיים.

ניווט מהיר:
הקשר בין ריפלוקס לאזופגיטיס
מה גורם לריפלוקס
מה עושה הנקסיום?
דרגות של דלקת בוושט
טיפול טבעי

מה הקשר בין ריפלוקס לדלקת בוושט?

דלקת בוושט, או בשמה הרפואי אזופגיטיס - היא דלקת הנוצרת לרוב בעקבות חזרה של מיצי עיכול חומציים מהקיבה לוושט. מה שנקרא ריפלוקס.

דלקת בוושט עלולה לבוא לידי ביטוי בתסמינים שונים אשר לרוב קשורים לחשיפת ריריות הוושט לחומציות החזקה של הקיבה:

• צרבות
• כאב באזור בית החזה
• תחושה של משהו תקוע בגרון
• תחושות של שריפה וצריבה באזור הבטן העליונה
• בחילות והקאות

תהליך הריפלוקס [מדוע הוא קורה ולמה - בהמשך] גורם לחשיפת רירית הוושט הלא מוגנת לחומציות הקיבה ולאורך זמן עלולה להתפתח דלקת ואף כיב.

כשהריפלוקס הוא כרוני נוצרת דלקת כרונית בוושט והסימפטומים של כאב בבית החזה, תחושה של תקיעות בגרון וכולי נעשים קבועים.

ריפלוקס הוא הבעיה - אזופגיטיס התוצאה

חשוב להבין בנקודה הזו שדלקת בוושט היא למעשה התוצר של תהליכי ריפלוקס אשר לאורך זמן גורמים לחולשה ולהיווצרות תהליך דלקתי ברירית הוושט.

מדוע זה חשוב?

מאחר והצורך הוא לטפל במקור הבעיה ולא רק בתסמינים - כאשר יש דלקת בוושט המטרה הטיפולית חייבת להיות מכוונת למקור הדלקת.

במקביל לטיפול במקור הדלקת שהיא במרבית המקרים כמו שכתבת - ריפלוקס, אנו תומכים גם בזירוז ההחלמה של ריריות הוושט המודלקות.

מה אחראי על עליית החומציות מהקיבה?

חומציות גבוהה בקיבה עלולה להיווצר מגורמים רבים ולכן חשוב לבחון לגופו של עניין האם מדובר על תרופות, עישון, אלכוהול או סיבות אחרות.

תזונה היא הגורם המרכזי

תזונה אחראית במקרים רבים מאוד לעידוד הבעיה. כאר אנו אוכלים הקיבה מייצרת מיצי עיכול חומציים. ככל שהמזון קשה יותר לעיכול כך תיווצר יותר חומציות.

גירוי של רירית הקיבה

גם מזונות המגבירים את הגירוי על הרירית - בעייתיים. מדובר על המזונות המוכרים כמו חריף, חמוץ, עגבניות וכו'. אולם כשיש כבר בעיה של ריפלוקס חשוב לבחון כל ביס שנכנס לפה.

קוואקר טוב לריפלוקס?

למה אנחנו מרגישים צרבת?

צרבת קלאסית נגרמת בגלל חשיפת ריריות הוושט למיצי העיכול החומציים. מי ששם פעם מעט אלכוהול על שריטה יכול לדמיין איך זה מרגיש.

מה גורם לריפלוקס?

תהליך של ריפלוקס במהותו יכול להתרחש עקב מספר גורמים ולרוב זהו שילוב של יותר מגורם אחד:

• חומציות יתר
• תפקוד לקוי של שריר הוושט [השוער]
• השמנה בטנית
• רגישות של רירית הקיבה
• מחלת עיכול ברקע [כמו גסטריטיס או אולקוס]

כדאי לזכור: הגורם המרכזי לחומציות יתר היא תזונה לקוייה ואורח חיים לא מאוזן

חומציות גבוהה

אחת הסיבות המרכזיות להיווצרות ריפלוקס, ובעקבות כך דלקות בוושט, היא חומציות גבוהה בקיבה. או במילים אחרות כמות גבוהה מדי של מיצי עיכול בקיבה.

מיצי עיכול וחומציות ברמה גבוהה מייצרים עומס על שריר הוושט ועם הזמן התפקוד שלו משתבש והוא הופך לרפוי ומאפשר בקלות יתרה מעבר של מיצי עיכול כלפי מעלה.

חולשה של שריר הוושט [השוער]

ריפיון זה של שריר הוושט, או לחילופין תפקוד לקוי עקב בעיה מכנית כזו או אחרת, לצד חומציות גבוהה, אחראים על מקרי ריפלוקס רבים.

חלק מהמיקוד הטיפולי עוסק ביכולת לנטרל את רמת החומציות ולאפשר לשריר הוושט תפקוד קל יותר וללא עומס מיותר.

אורח חיים ותזונה

בהסתכלות נטורופתית הרי שטיפול בבעיית ריפלוקס על רקע חומציות גבוהה מתרכזת ביכולת לאזן את התזונה לכדי מזונות קלים מאוד לעיכול וכאלו אשר מייצרים גירוי מינימלי לרירית הקיבה.

תזונה נכונה יכולה במרבית המקרים לסייע בצורה משמעותית לריפוי ריפלוקס ודלקות בוושט, ומדובר לא רק על מה לאכול וממה להימנע - אלא גם על הרגלי אכילה.

האם ריפלוקס זה לכל החיים?

יש כאלו הטוענים כי ריפלוקס הוא לכל החיים. אך זו תשובה לא מדויקת. במידה והסיבה המרכזית לריפלוקס היא בעיה מכנית של שריר הוושט - הרי שרק ניתוח יכול לסייע.

מרבית מקרי הריפלוקס מקורם אינו מכני ולכן הם ניתנים לטיפול ולאפשרות להקטנת התהליך עד כדי סיומו ובזה גם ריפוי והחלמה של הדלקת בוושט.

מה עושה הנקסיום?

נקסיום כמו כל תרופה ממשפחת ה -PPI גורם להפחתת כמות החומציות אשר תאי הקיבה מייצרים. על ידי כך חומרת הריפלוקס קטנה.

סוגיות בעייתיות של תרופות ממשפחת ה-PPI

כמו כמעט בכל דבר גם לשימוש בתרופות אלו יש יתרונות אבל גם חסרונות. זוהי משפחה של תרופות אשר נקשרה לסיכון מוגבר למצבי חולי שונים בקיבה.

דרגות של דלקת בוושט

נהוג לעשות שימוש בדירוג לוס אנג'לס המחלק את הדלקת ל-4 דרגות חומרה שונות - ניתן לקרוא כאן בהרחבה על כך.

איזון בריאותי נכון

היכולת להחלים מדלקת בוושט תלויה בכמה גורמים, בהם הגיל, חומרת הריפלוקס והדלקת, אורח החיים, תרופות ברקע ועוד. במרבית המקרים ניתן להפטר מהבעיה.

מה צריך לעשות?

בעיקר להקפיד על תשומת לב גבוהה לכל גורם אשר מגביר את חומציות הקיבה או מעלה את גירוי הריריות ובכך מעלה את החומציות.

מדובר בעיקר על תזונה נכונה ומדויקת, הימנעות משימוש בחומרים מזיקים כגון עישון, אלכוהול, תרופות מסוימות, מתח גבוה ועוד.

מה עוזר לדלקת בוושט

כמה דגשים חשובים על מנת לתמוך בתהליך ההחלמה של רירית הוושט והפחתת החומציות והריפלוקס:

• הגברת הפעילות האנטי דלקתית
• איזון חומציות הקיבה
• תמיכה במערכת החיסון
• שילוב פורמולות לשיקום הריריות

הגברת הפעילות האנטי דלקתית

פעולה זו לרוב מיושמת על ידי שילוב של תזונה נכונה וצמחי מרפא. בנוסף, הימנעות מכל רכיב המעודד פעילות דלקתית בגוף.

איפה אפשר למצוא רכיבים אנטי דלקתיים במזון:

• פיגמנטי הצבע של המזון בפירות יער - אוכמניות, פטל וכו'
• חומצות שומן חיוניות - אומגה 3
• מזונות עשירים בוויטמין E
• פיטוכימיקלים ונוגדי חימצון

מזונות העלולים לעודד דלקתיות

• בשר אדום ומעובד
• קמח חיטה לבן
• פחמימות מזוקקות
• מרגרינה
• משקאות ממותקים
• מזון מטוגן כמו צ'יפס
• מוצרי חלב שונים

צמחי מרפא אנטי דלקתיים

מחקר עסק ביכולת של מספר צמחי מרפא ביחס לתכונות אנטי דלקתיות של מרכיביהן השונים. להלן הצמחים אשר הראו פעילות אנטי דלקתית משמעותית:

• גלנגל (Alpinia galangal)
• קינמון (Cinnamomum)
• ציפורן (Syzygium aromaticum)
• פיגם (Ruta graveolens)
• הדס (Myrtus communis)

באותו מחקר הצמחים להלן הראו פעילות נוגדת חימצון משמעותית:

• אכילאה (Achillea millefolium)
• ברבריס (Berberis aristata)
• כוסברה (Coriandrum sativum)
• שומר (Foeniculum vulgare)
• קמומיל (Matricaria chamomilla)

הרגלי אכילה וכיצד הם משפיעים?

מרבים לדבר על מה מותר לאכול וממה להימנע ביחס לטיפול בבעיות עיכול כגון אזופגיטיס. אולם מעט מתייחסים להרגלי האכילה ולתרומה שלהם לתפקוד תקין של מערכת העיכול.

המזון אותו אנו אוכלים מתפרק פירוק ראשוני בקיבה על ידי חומצות חזקות המופרשות מדופן תאי הקיבה. אח"כ המזון מועבר להמשך תהליכי פירוק וספיגה למעי הדק והגס.

מה קורה כאשר אוכלים מהר והרבה?

הקיבה שלנו מגיבה ישירות ביחס לצורך לפירוק האוכל. מסיבה זו כל מזון קשה לעיכול או כל כמות גבוהה של מזון - יידרשו מאמץ גבוה יותר וייצור מוגבר של מיצי עיכול.

ההיגיון די פשוט - מי שסובל מריפלוקס רוצה כמה שיותר להפחית את החומציות - לכן גם הרגלי אכילה וניטור כמויות לאורך היממה - חשובים מאוד לתהליך השיקום.