טעם מר או מתכתי בפה - טיפול והחלמה

טעם מר או מתכתי בפה יכול להופיע בצורה מקומית לאחר אכילה של מזונות חמוצים מאוד או חריפים, אך עלול להופיע בצורה כרונית עקב בעיות רפואיות אחרות בעיקר ריפלוקס וחומציות יתר.

טעם הינו חוש מורכב היכול להיות מושפע מהרבה גורמים. במאמר זה נפרט את הגורמים המרכזיים לטעם מר או מתכתי בפה.

ניווט מהיר:
גורמים
ריפלוקס סמוי
היווצרות הבעיה
תזונה נכונה
שאלות ותשובות
מחקרים

גורמים מרכזיים

שינוי כרוני בחוש הטעם נקרא בשפה הרפואית דיסגזיה. השינוי לרוב גורם לאי נוחות ויכול להמשך זמן רב או עד שהסיבה לשינוי מטופלת.

אנשים הסובלים מדיסגזיה מתארים לרוב טעם מר, מתכתי, מעופש או מלוח בפה. הטעם יכול להשפיע על חווית האכילה והשתייה והוא אינו ממוסך על ידי אכילה של מזון עם טעמים אחרים או על ידי צחצוח שיניים.

חשוב לזכור: הטעם המר או המתכתי יכול להופיע עם תסמינים נוספים - תלוי בסיבה למצב.

רפלוקס סמוי והקשר לטעם מר או מתכתי

החזר וושטי או בלועזית ריפלוקס הוא מצב בו מיצי עיכול חומציים עולים לכיוון הוושט והלוע ועוברים את שריר הוושט שאמור למנוע את עליית החומציות הזו.

במרבית מקרי הריפלוקס התסמינים הנפוצים הם צרבות, כאבים בחזה, שריפה באזור החזה ועוד. ריפלוקס סמוי מאופיין בתסמינים הכוללים שיעול, צרידות ואף טעם מר או מתכתי בפה.

איך זה קורה?

ריפלוקס סמוי נבדל מריפלוקס שכיח בעיקר בתסמינים שלו אשר לעיתים קרובות מיוחסים לבעיות בדרכי הנשימה ולאוו דווקא לבעיית עיכול.

תאי הקיבה משחררים חומצה הידרוכלורית - אשר תפקידה העיקרי להמיס ולפרק את המזון ולהכינו להמשך עיכול. מיצי עיכול חומציים אלו אמורים להישאר בקיבה בלבד ועל כך אחראי שריר טבעתי בשם השוער - או שריר הוושט.

שרירי זה נפתח ומאפשר כניסת מזון אל הקיבה ומיד אח"כ הוא מתכווץ ונסגר. אולם לחץ של מיצי עיכול עלול לגרום לשריר לריפיון ולאפשר בכך עליית אותה חומציות אל הוושט.

חומציות זו עלולה לטפס עד לעבר הלוע, להגיע אל הפה ולגרום לטעמים מרים ומתכתיים האופייניים לכל סוג של חומצה. בנוסף יתכנו שיעולים יבשים וצרידות.

מדוע זה קורה?

במרבית המקרים עלייה של מיצי עיכול על עבר הלוע והוושט נגרמים על ידי שילוב של מספר סיבות. הראשונה היא ריפיון שריר השוער האחראי על סגירת הוושט.

סיבה נוספת היא תהליכי עיכול לא תקינים אשר גורמים לעומס וחומציות גבוהה הדוחפים כלפי הוושט את מיצי העיכול יחד עם מזון מעוכל למחצה.

חומציות גבוהה בקיבה מושפעת בעיקר מתזונה לא נכונה והרגלי אכילה לקויים. כמו כן נטילת תרופות, עישון ואלכוהול גם הם עומדים מאחורי תופעה זו.

תזונה לטיפול בריפלוקס חומצי

לתזונה תפקיד מרכזי בכל תהליכי הפרשת החומציות ותפקודו של שריר הוושט. מדובר על כל היבט הן לטובה והן לרעה. מזון נכון יסייע בתפקוד תקין של הקיבה ולהיפך.

מזונות רבים אשר אינם טבעיים לנו עומדים בשורש הבעיה של מחלות כגון ריפלוקס, דלקת בוושט, דלקת בקיבה, אולקוס ועוד

מנגד, ישנם מזונות התומכים בעיכול תקין, סופחים חומציות, מסייעים לאיזון ושיפור תהליכי פירוק המזון, מפחיתים את הגירוי על ריריות הקיבה ובכל תורמים רבות לאיזון הקיבה והחלמה מריפלוקס.

מזונות מומלצים להקלה על טעם מר או מתכתי בפה

מאחר ולתזונה יש השפעה ישירה ומרכזית על פעילות הקיבה ובכך על רמת החומציות המופרשת ותפקודה התקין של הקיבה - ישנה חשיבות להקפדה על תזונה נכונה כחלק מתהליך ההחלמה הטבעי. כמה טיפים תזונתיים במצבי טעם מר או מתכתי בפה:

דייסת שיבולת שועל
במידה והטעם המר בפה מקורו בעליה של חומצות מהקיבה מומלץ להכין דייסה משיבולת שועל על בסיס מים. מומלץ לשלב גם זרעי צ'יה. שיבולת השועל וזרעי הצ'יה מכילים רכיבים המאזנים את רמות החומצה בקיבה ועוזרים בהפחתה של עליית חומצה לוושט.

חליטת קינמון וציפורן
להכין חליטה ממקל קינמון ו 2-3 מסמרי ציפורן ולשתות לאורך היום . הקינמון והציפורן בעלי פעילות מחטא את הפה, אנטי בקטריאלית ואנטי פטרייתית שיכולה לעזור במידה והטעם המר נובע מזיהום בפה.

ירקות כתומים קלופים ומבושלים
בטטה, גזר, דלעת, דלורית - מזונות אילו עשירים בקארטנואידים, חומרים בעלי פעילות אנטי דלקתית ואנטי חימצונית שעוזרת במצבים של בעיות עיכול וזיהומים.

מזונות עשירים בפיטואסטרוגנים
על מנת לתמוך במערכת ההורמונלית בגיל מעבר - מזונות כגון טופו, פולי סויה, אדממה עשירים במרכיבים דמויי אסטרוגן שעוזרים להפחית את התסמינים של גיל מעבר. מומלץ לצרוך 3 מנות בשבוע

מזונות טובים לטעם מר או מתכתי בפה

ממה כדאי להימנע במצבים של טעם מר בפה?

בהמשך להמלצות מה כדאי לאכול כשיש טעם מר או מתכתי בפה - ישנה חשיבות לא פחותה בהימנעות ממזונות אשר מעודדדים חומציות גבוהה וגורמים לגירוי של ריריות הקיבה.

מזונות חריפים
מזון חריף כמו פלפל צ'ילי, פלפל שחור, ג'ינג'ר, שום טרי עלולים לעודד הפרשה של חומציות בקיבה ולקדם עליה של חומצות מהקיבה לוושט.

קפה ומזונות מכילים קפאין
קפאין מעודד חומציות בקיבה ובנוסף משפיע על הסוגר בין הקיבה לוושט.

אלכוהול
שתייה מרובה של אלכוהול יכולה לעודד חומציות בקיבה וצרבות, בנוסף, שתיית אלכוהול מקושרת עם החמרת תופעות גיל מעבר והשפעה על היגיינת הפה.

מזונות מעודדי ליחה
ישנם מזונות שמעודדים יצירת ליחה, בעיקר במערכת נשימה עליונה ומערכת עיכול. יצירת הליחה נגרמת עקב תגובה חיסונית כנראה לרכיבים החלבוניים במזון אבל לא רק. תזונה עשירה במוצרי חלב, בעיקר חלב בקר, ובמוצרי חיטה כמו לחם, פסטה ופתיתים עלול לעודד ליחה, לגרום לחסימה של דרכי נשימה עליונות ולזיהומים בסינוסים ובגרון.

עישון
עישון בפני עצמו הינו גורם סיכון לשינוי טעמים בפה ולעידוד טעם מר או מתכתי בפה. בנוסף, עישון פוגע באיזון פלורת הפה ומעודדים ריחות וטעמים בפה, העישון מעודד עליה של חומצה מהקיבה לוושט על ידי החלשה של הסוגר בין הקיבה לווושט.

מצבים אחרים הקשורים לטעם מר או מתכתי בפה

ישנם מצבי בריאות אחרים אשר חלק מהתסמינים שלהם הוא טעם מר או מתכתי בפה. אמנם אלו מקרים פחות נפוצים אולם שווה להתעכב עליהם.

פה יבש

מצב זה מתרחש כשבלוטות הרוק לא מייצרות מספיק רוק. לרוק תפקיד חשוב בפה להפחית שגשוג חיידקים. כשיש פחות רוק יש יותר חיידקים בפה, מה שיכול לשנות את הטעם בפה.

יובש בפה יכול להיגרם מעישון טבק ותרופות מסוימות. מחלה אוטואימונית בשם סיוגרן מתבטאת בהפחתת הפרשות בגוף, כולל בלוטות הרוק ויכולה גם היא לגרום לפה יבש.

בעיות חניכיים ופה

חורים בשיניים, דלקות בחניכיים, עששת - כולם ביטוי להזנחת היגיינת הפה ושגשוג חיידקים בפה. מצב זה יכול לשנות טעמים בפה ולגרום לטעם מר או מתכתי. החיידקים בפה מפרקים את המזון וגורמים להפרשות חומציות שיכולות להשפיע על הטעם בחלל הפה.

תסמונת הפה הבוער

זוהי תסמונת בו יש תחושה שהפה בוער, יש המתארים את התחושה כמו לאחר אכילת אוכל חריף. עם זאת יש אנשים שחווים בנוסף לתחושת הבעירה גם טעם מר או מתכתי בפה.

תסמונת זו יכולה להופיע נקודתית או לחזור בהתקפים. לא ברור מה הרקע לתסמונת זו ויש המקשרים אותה למתח או לשינויים הורמונליים.

גיל מעבר

יש קשר בין ירידת רמות אסטרוגן לבין פה יבש, תסמונת הפה הבוער וטעם מתכתי או מר. בגיל המעבר האישה חווה תסמינים רבים עקב ההפחתה של הורמון האסטרוגן.

להורמון זה קולטנים בתאי גוף רבים ולכן ההפחתה שלו יכולה להשפיע על מערכת שונות, גם על התחושות בפה ועל תפקוד מערכת העיכול.

פטריה

זיהום פטריתי בפה כגון קנדידה לרוב גורם לנקודות לבנות על הלשון, חלל הפה והגרון. במקביל מצב זה יכול לגרום לטעם לא נעים בפה שנמשך עד שהפטרייה מטופלת.

בדרך כלל הופעה של פטריה בפה נגרמת עקב מצבים של מערכת חיסון חלשה או מדוכאת בעקבות נטילת תרופות כגון אנטיביוטיקה, כימותרפיה ועוד.

מתח וחרדה

רמות גבוהות של מתח וחרדה יכולות לעורר תגובת מתח בגוף, הידועה בכינוייה "הלחם או ברח". לתגובה זו ביטויים פיזיים שונים, בין השאר שינוי הטעם בפה. חרדה יכולה לגרום לפה יבש, מה שיכול להוביל לטעם מר או מתכתי בפה.

נטילת תרופות

ישנם תרופות מסוימות שיגרמו אצל אנשים מסוימים טעם מר או מתכתי בפה. השינוי בטעם יכול לנבוע מהמרירות של התרופה עצמה או שהכימיקלים בתרופה מופרשים ברוק.

תרופות אילו כוללות אנטיביוטיקה, תרופות לטיפול במחלות לב, תוספת מינרלים מתכתיים (נחושת, ברזל, אבץ) ותרופות ליתיום.

בעיות במערכת נשימה עליונה
במצבים כמו סינוסיטיס והתקררות המצב הדלקתי במערכת נשימה עליונה יכול להוביל לשינוי בטעם בפה. מצב זה יהיה מאופיין בתסמינים נוספים כגון נזלת, גודש באף, תחושת לחץ באזור הסינוסים וכאב חזק בראש ברכינה קדימה.

תזונה ושגשוג חיידקים ופטריות בפה

לתזונה תפקיד מרכזי ומשמעותי למצב ההיגיינה בפה. לראיה לכך, עששת הינה תופעה נפוצה בעולם המודרני הנגרמת עקב שגשוג של חיידקים בפה. העששת כמעט ולא היתה קיימת בעולם עד השימוש בסוכר וקמח לבן.

כיום עששת מופיעה ברמה זו או אחרת ברוב בני האדם. גם צמיחה מרובה של פטריות נגרם בסביבה לא מאוזנת שבה יש רמות גבוהות של סוכר.

צריכה מרובה של סוכרים ופחמימות מעובדות כגון קמח לבן, אורז לבן, עמילנים שבשימוש בתעשיית המזון ועוד גורמים להתרבות החיידקים בפה ועלולות להוביל לשגשוג פטריה בחלל הפה.

לעמת זאת, אכילה של מזונות עתירי סיבים כמו פירות וירקות תורמים לאיזון הפה ולבריאות החניכיים.

תזונה נכונה להפחתת סטרס וחרדות

לתזונה השפעה משמעותית על מצב מערכת העצבים. במצב של מתח וחרדה יש להימנע ממזונות מעוררי מתח ומזונות שעלולים לגרום לשינויים חדים ברמות הסוכר בדם.

מזונות מעוררים המכילים קפאין כגון קפה, שוקולד, תה אינם מומלצים. בנוסף, מזונות עתירי סוכר כמו ממתקים, שתייה של משקאות מתוקים וצריכה מרובה של מזונות המבוססים על קמח לבן עלולה לגרום לעליות חדות של רמות הסוכר בדם, בעקבותיהם נפילות חדות והחמרה בתחושת המתח.

לעומת זאת תזונה מאוזנת מבוססת על מזונות עשירים בסיבים, בחומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 ובוויטמינים מקבוצת ויטמיני B יתמכו באיזון מערכת העצבים.

תזונה ומערכת הנשימה העליונה

מזונות יוצרי ליחה יכולים להחמיר מצב של סינוסיטיס חוזר, נזלות והתקררויות. הסינוסים הם פתחים הנמצאים בגולגולת ומטרתם בין השאר לשמור על אוורור מערכת נשימה עליונה על מנת למנוע שגשוג של חיידקים.

כשמעברים אילו נחסמים עקב עודף ליחה ובצקתיות זו קרקע פורייה לחיידקים ווירוסים לשגשג. צמצום צריכת מזונות מעודדי ליחה כמו מוצרי חלב, מוצרי חיטה ואוכל שומני יכול לשפר את המצב ולמנוע בהמשך מחלה.

אבחון טעם מר או מתכתי בפה

טעם בפה הוא עניין של תחושה סובייקטיבית. במידה והטעם בפה אינו נקודתי אלא ממשיך להטריד יש לגשת לרופא על מנת שיאבחן את מקור הטעם. במידה והטעם המר או המתכתי מופיע עם תסמינים נוספים ניתן יהיה לכוון את המטופל לבדיקות מתאימות ולהמשך אבחנה.

למשל במידה ומדובר בריפלוקס וושטי הטעם המר יכול להיות מלווה גם בצרבות, אי נוחות בחזה או היסטוריה של דלקת בוושט. במידה והטעם המר מופיע במקביל לנזלת, התקררות, גודש באזור הפנים זה יכול להחשיד שמדובר בסינוסיטיס. לרוב ניתן להגיע לאבחנה על ידי תשאול ובדיקות נוספות ספציפיות למקרה.

צמחי מרפא לטיפול טבעי בטעם מר או מתכתי בפה

פלנטגו - plantago
צמח זה ממשפחת הלחכיים בעל פעילות מאזנת חומציות עקב הריכוז המוצילגים הגבוה שבעלים, ולכן יעיל בטיפול בטעם מר בפה על רקע ריפלוקס וושטי.

אלטאה - althaea
נקראת גם צמח המרשמלו, נמצא בשימוש ברפואת הצמחים במשך מאות שנים. צמח זה יעיל במצבים של חוסר איזון במערכת עיכול עליונה, בתמיכה באיזון חומציות וריריות מערכת העיכול ולכן תומך במצבים של טעם בפה על רקע צרבת.

שמן עץ התה - tea tree oil
שמן זה שמקורו מאוסטרליה בשימוש ברפואת הצמחים במשך מאות שנים בטיפול בזיהומים כגון פטריות וחיידקים. במצבים של שגשוג פטרייתי או חיידקי בפה מומלץ לגרגר שמן עץ התה מהול במים באופן יומיומי.

קוהוש שחור - cimicifuga
אחד הצמחים המרכזיים והנחקרים ביותר לאיזון הורמונלי, בעיקר בגיל מעבר. צמח זה מכיל ריכוז של חומרים בשם פיטואסטרוגנים שעוזרים לגוף להגיע לאיזון עקב מחסור באסטרוגן. בנוסף להשפעתו ההורמונלית צמח זה בעל פעילות מרגיעה. במידה והטעם המר בפה קשור לתסמיני גיל מעבר הקוהוש השחור יכול לסייע.

שאלות ותשובות

איך להעביר טעם מר בפה?
טעם מר בפה יכול לנבוע מסיבות שונות. אם הטעם בפה הוא מקרה חד פעמי ניתן למסך על הטעם בלעיסה של עלים ירוקים כגון פטרוזיליה או כוסברה.

אם השינוי בטעם חוזר על עצמו או נשאר באופן קבוע יש לגשת לבירור ואבחנה אצל הרופא. טעם מר או מתכתי לרוב נובע מעליה של חומצות קיבה מהקיבה לוושט אבל לא רק.

יש לשלול סיבות נוספות כמו שינויים הורמונליים אצל נשים, פה יבש, היגיינת הפה ועוד. במקרה של טעם מר או מתכתי שקיים בצורה קבועה האבחנה המדויקת חשובה מאוד על מנת לתת טיפול הולם.

במידה והטעם המר מופיע עם תחושת צרבת מומלץ להכין משרה זרעי פשתן - לשים כף זרעים שלמים בכוס מים רותחים לפני השינה ובבוקר לשתות את המים שיהפכו למרקם ג'לטני - המרקם הזה חשוב לאיזון ובריאות ריריות מערכת העיכול.

טעם מר בפה והקשר לכבד
הכבד הוא איבר מרכזי וחשוב בגוף האדם. הוא "מפעל" לייצור רכיבים רבים בגוף ודרכו הדם מנקה את הרעלים. מבחינת הרפואה המסורתית לכבד איכויות ותפקידים רבים.

הכבד אחראי על הנעת הדם בגוף והתמיכה בו לאורך החיים חשובה לבריאותנו. מה הקשר בין הכבד לבין טעם מר בפה? חלק מתפקידי הכבד הוא גם ייצור מיצי המרה.

המיצים המרים מגיעים לתריסריון על מנת לעזור לאוכל להתפרק. הם קודם כל נאגרים בכיס המרה ומופרשים לפי הצורך. מיצי מרה אילו יכולים להגיע לוושט כחלק ממצב של רפלוקס קיבתי, ולגרום לטעם מר או מריר בפה.

במצב כזה חשוב לתמוך ולאזן את מערכת העיכול - לשפר את הפירוק והספיגה של המזון על מנת למנוע עליה של מיצי מרה וחומצות מהקיבה לוושט

טעם מר בפה והקשר לחיידק הליקובקטר
הליקובקטר פילורי הינו חיידק ששוכן אצלנו בקיבה. רוב האוכלוסייה הבוגרת מאכלסת חיידק זה וחיה איתו בשלום. אצל אחוז מסוים של האנשים חיידק זה עלול להתרבות ולגרום לדלקת ברירית בקיבה ובעקבות זה לתסמינים שונים.

התסמין המרכזי של דלקת בקיבה הינו כאב ברום הבטן. לכאב יכולים להתלוות תחושת מלאות, חוסר תאבון או צורך לאכול על מנת להרגיע את הכאב. הקשר הישיר בין טעם מר בפה לחיידק לא חד משמעי ונחקר.

כיוון אחד שיכול להצביע על קשר הינו שבמצבים של דלקת בקיבה מערכת העיכול מפרקת ומעכלת בצורה פחות טובה וכתוצאה מכך חומצות יכולות לעלות לוושט ולגרום לשינויים בטעם ובעיקר טעם חמוץ מריר או מתכתי.