דלקת בקיבה מה לאכול ומה לא



כיצד קשורה דלקת בקיבה אוכל?

לתזונה נכונה יש תפקיד משמעותי בהחלמה


דלקת קיבה היא ממחלות מערכת העיכול הנפוצות ביותר. זהו מצב בו מתפתחת דלקת על ריריות הקיבה בהיקפים ובדרגות חומרה שונות הבאה לידי ביטוי בתסמינים שונים כגון כאבי בטן עליונה, בחילות, שריפה בקיבה, כאבים ברום הבטן, כאבים בקיבה ועוד. אחד הגורמים המרכזיים הוא חיידק הליקובקטר פילורי אולם הוא לא הסיבה היחידה העלולה להוביל להתפתחות הדלקת.

גורם מרכזי הקשור לדלקות קיבה הוא אורח חיים ובמרכזו צורת התזונה שלנו - במילים אחרות, למזון שאנחנו אוכלים ומה שלא אוכלים ישנה השפעה גדולה, בעיקר על בריאות מערכת העיכול, אך גם על היבטי בריאות אחרים ורבים. מזון הוא מהחומרים המרכזיים הבא במגע עם הקיבה ולכן הוא גם משפיע רבות על תפקודה התקין.

אמנם ישנן סיבות רקע נוספות להופעת הדלקת. אין חולקים על העובדה כי לתזונה נכונה יש תפקיד מרכזי בהתפתחות הדלקת אך למה שאנחנו אוכלים יש גם השפעה חשובה על תהליך הריפוי עצמו.


בקצרה: מה אוכלים כשיש דלקת בקיבה היא שאלת מפתח בתהליך הריפוי  - ומן הסתם גם מה שלא אוכלים חשוב לא פחות


ניווט מהיר
יש דלקת? - מה אוכלים בדיוק
תזונה נכונה
למה חשוב גם כיצד אנו אוכלים כשיש דלקת בקיבה
מה לא לאכול
תכנית טיפול משולבת
מחקרים רפואיים


יש דלקת בקיבה? מה אוכלים?

מה שעושה טוב לך ולקיבה שלך -  לא כל דבר צריך לפסול מיד


תכנית תזונה לטיפול בדלקת קיבה מורכבת לרוב בצורה מותאמת עבור המטופל. יש צורך לקחת בחשבון מצבי בריאות נוספים, אם ישנם ברקע. כמו כן חשובה התייחסות מקדימה לכל סיבה או תהליך פיזיולוגי הקשור להגברת דלקתיות בגוף ובקיבה בפרט. מדובר בעיקר על רמות סטרס ומתח, נטילת תרופות, מצבים מטבולים שונים ועוד.

כאשר מקבלים תמונה בריאותית מלאה הכוללת גם הרגלי חיים אישיים של המטופל - ניתן להרכיב תכנית תזונה אפקטיבית לטיפול וריפוי. מה כן חשוב לאכול זו שאלה שארחיב עליה בהמשך, אולם חשוב לציין כי טיפול וריפוי  לא מסתיים רק בהבנה מה אוכלים או מה לא אוכלים - אלה חשובה גם התייחסות לנושאים כמו: איך אוכלים, כמה אוכלים, מתי אוכלים, איך מכינים את האוכל, איפה אוכלים ועוד.

התייחסות מקיפה לכל היבט המשפיע על הדלקת בקיבה יוביל לתכנית ריפוי מותאמת ואפקטיבית יותר עבור המטופל אשר תקצר את זמני ההחלמה בצורה משמעותית ויתרה מכך תוביל ליישום קל ופשוט לביצוע של כל תכנית הריפוי.


בקצרה: יש צורך להבין מה אוכלים גם ביחס לבעיות רקע - אם קיימות.


טיפול טבעי לגסטריטיסלילך נהרי - טיפול טבעי לדלקת בקיבה


מהי תזונה נכונה לדלקת בקיבה?

מזון קל לעיכול, אנטי דלקתי, מסייע לפירוק וספיגה


בהתייחס לעובדה כי למזון יש השפעה ישירה על פעילות הקיבה, על רמת החומציות שלה, על העומס התפקודי, על רמת הדלקתיות, על רמת גירוי הריריות ועוד - חשוב לקחת בחשבון מה אוכלים וכיצד כל סוג מזון יכול להשפיע על תהליך ההחלמה. על בסיס הטיפול הזה ניתן לכלול כמה סוגי מזון אשר יכולים לסייע בתשובה לשאלה מה אוכלים כשיש גסטריטיס:

מזונות אנטי דלקתיים
כל מזון המכיל רכיבים אנטי-דלקתיים חייב להיכלל בתפריט התזונה ולחילופין כל מזון אשר עולל לעורר או ליצור תהליך דלקתי חייב לצאת מהתפריט: מזונות אנטי דלקתיים משמעותיים הם : דגי ים צפוני כמו סלמון, בקלה, הליבוט אשר עשירים באומגה 3, מינרלים ונוגדי חימצון. סוגי מזון העלולים לגרור תגובה דלקתית כוללים: בשר מעובד, חומרים משמרים, מוצרי חלב, שומן רווי ועוד.

מזונות קלים או קשים לעיכול
היבט שני וחשוב לשאלה מה אוכלים בדלקת בקיבה מתייחס לרמת קושי העיכול של מזונות שונים. במצב של דלקת בקיבה בה הריריות מודלקות ובעלות רגישות גבוהה חשוב להפחית ככל שניתן את גירוי הריריות על ידי הפחתה של חומציות הקיבה. חומצות אלו מופרשות על מנת לפרק ולעכל את האוכל ולהעבירו הלאה להמשך פירוק וספיגה במעי. ככל שהמזון קשה יותר לעיכול כך יידרש ייצור גבוה של חומציות ומשך זמן ארוך יותר בו המזון ישהה בקיבה והחומציות בה תהיה גבוהה. מצב זה חושף את הריריות לגירוי מתמשך ומפריע לתהליך הריפוי.

מזונות המכילים נוגדי חימצון
נוגדי החימצון במזון תורמים להקטנת הנזק של רדיקלים חופשיים לתאים. יש חשיבות יתרה לשמור על התאים המודלקים אשר נמצאים מלכתחילה במצב רגיש, חשוף ופגיע. צריכת מזונות עשירים בנוגדי חמצון יכולה לתרום להגברת היכולת לשמירה על שלמות התאים ובכך סיוע לתהליך ריפוי הדלקת. יתרה מזאת, נוגדי חמצון גם עוזרים לאיזון מערכת החיסון אשר חשובה להחלמה-במיוחד במידה והרקע לה הוא חיידק הליקובקטר, או במידה ויש ברקע מצבי בריאות נוספים היוצרים עומס גבוה על מערכת החיסון.


בקצרה: גיוון ושילוב מזונות שונים לצד התאמה של היבטי צריכה מהווים את עמוד התווך בתכנית התזונה לריפוי


תכנית טיפול וריפוי משולבת


כל טיפול המספק מענה מקיף יותר ומותאם יותר - מניב גם תוצאות טובות יותר. התייחסות לנושאים של מה לאכול, מה לא לאכול, חשובים, אך יש גם צורך להתעמק בשאלות כגון כיצד אוכלים? מתי וכמה? - לנושאים אלו השפעה על תהליכי ההחלמה לא פחות מההבנה מה אוכלים.

מעבר לכך ההתאמה האישית מאפשרת לבנות את התפריט הנכון אשר ניתן להתמיד בו לאורך זמן - מצב זה תורם רבות להצלחות הטיפול מהסיבה הפשוטה שניתן לשלב או לשמור פריטי מזון שלא חובה להוריד אותם אוטומטית. התייחסות זו ושילוב היבטים אחרים היכולים להיות קשורים כגון סטרס, תרופות, הרגלי חיים אחרים ועוד - כולם חייבים להיכלל בתכנית הטיפול על מנת להשיג תוצאות יסודיות  לטווח ארוך בריפוי ומניעה בעתיד.


לסיכום: התייחסות מקיפה ככל שאפשר למה אוכלים, כיצד אוכלים לצד שילוב טיפולי בהפחתת מתח וסטרס ועוד - מניבים תוצאות טובות יותר בריפוי דלקת בקיבה ומובילים למניעה עתידית ארוכת טווח תוך שמירה על בריאות הקיבה.


גסטריטיס תזונה


מדוע חשוב כיצד אנו אוכלים כשיש דלקת בקיבה?

כי גם מזון בריא באכילה לא נכונה יכול להזיק


מעבר לחשיבות הגדולה של תזונה נכונה ודגש מה אוכלים בדיוק על מנת לטפל בדלקת הרי שגם לדרך בה אנו אוכלים יש תרומה לטיפול בדלקת. מה אוכלים מהווה שלב ראשון בטיפול, אחריו יש צורך להתייחס גם לדרך בה אנו אוכלים מאחר ולכמויות המזון אותו אנו צורכים, למשל, יש גם השפעה על רמת החומציות בקיבה.

גם מזון "בריא" יכול להעמיס על פעולות עיכול ולגרום להגברת רמת החומציות בקיבה. זהו אחד הנושאים שרוב הסובלים מדלקת בקיבה מתעלמים ממנו ויש לו חשיבות לא פחותה מהצורך לדעת מה אוכלים. אז חשוב לחלק את הארוחות במהלך היממה למנות קטנות יותר על מנת שלא לגרום לעומס מיותר בבת אחת על הקיבה אשר עלול, כאמור, להגביר את החומציות ולעכב את תהליך הריפוי.


בקצרה: גם לצורה בה אנו אוכלים, לכמויות האוכל, לזמני האכילה - יש השפעה על חומציות הקיבה ולכן חשוב להתייחס לכך בטיפול


מה לא לאכול


ביחס לשאלה מה לא לאכול התשובה מעט יותר מורכבת. כל מי שסובל מבעיות עיכול בוודאי שמע שעליו להימנע כמה שיותר ממזון מטוגן, אלכוהול, מזונות חומציים כמו עגבניות, חצילים, פלפל אדום, ועוד. רשימת מזונות אסורים  מוכרת לכל מי שסובל מהבעיה - אבל השאלה האם זה נכון עבור כל אחד? האם כל מי שסובל מדלקת בקיבה לא יכול לאכול יותר עגבניות? האם מוצרי חלב בעייתיים? חציל? לשתות קפה


הנה רשימה של מזונות אשר בד"כ ניתן למצוא באינטרנט בעניין מה לא לאכול


• מזונות חומציים
• מזון מעובד עתיר סוכר
• מוצרי חלב מסויימים
• שומנים רווים עתירי נתרן
• מזונות מטוגנים -בכל צורה
• מזונות מעושנים - בכל צורה
• מזונות חריפים [גם בצל ושום - אלא אחרי ריכוך או בישול משמעותי]


האם ההנחיות מה לא לאכול נכונות לכל אחד בצורה גורפת?
התשובה היא ממש לא - שוב אנו חוזרים להתאמה האישית - כמו שיש חשיבות בהתאמת התזונה הנכונה, הרי שיש חשיבות לא פחות משמעותית בהתאמה מה לא לאכול. לא תמיד ולא כל אחד חייב לוותר על קפה.. ויותר חשוב עד מתי? הרי יש מצבים של דלקת כרונית? האם צריך להפסיק לאכול את כל מה שאסור לתמיד?

כאן אנו חוזרים להיבטים נוספים ,בטיפול התזונתי, הנוגעים לתכנון התזונתי לגבי כמויות, שילובי מזון, זמני אכילה ועוד - כל אלו יכולים להשפיע רבות על תהליך הריפוי ויכולים לאפשר גמישות גדולה יותר בבניית תפריט התזונה - דבר המאפשר במקרים רבים תכנית תזונתית רחבה אשר ניתן להתמיד בה לאורך זמן ללא חסרים או ויתורים משמעותיים.


בקצרה: לא כל אוכל שאומרים לך שאסור לאכול באמת יכול להזיק - כל אחד מגיב אחרת ולכן חשוב להתאים אישית את התפריט מבלי לבצע קיצוצים מיותרים.


רוב המידע ברשת ביחס לשאלה מה כן לאכול מתייחס בעיקר לרשימת מזונות חומציים או כאלו בעלי פוטנציאל גירוי גבוה לרירית הקיבה - אשר מהם יש להימנע - לדוגמא: עגבניות, חצילים, פירות הדר, פלפל אדום, מזונות חריפים, מטוגנים, קפה ועוד. אכן אלו מזונות בעייתיים, אולם הימנעות גורפת מהם לא תמיד מספיקה כדי לרפא את הדלקת בקיבה.

יתרה מזאת, ישנם הרבה אנשים המגיבים בצורה שונה לגמרי להרבה מזונות  - יש כאלו שאין להם בעיה לאכול עגבנייה או פלפל שחור ולעומתם יש מטופלים עם רגישות גבוהה גם למזון שאמור להיות טוב לטיפול מדוע? הסיבה היא כי כל אחד מגיב אחרת מאחר ולכל אחד מערכת עיכול המתפקדת בצורה שונה, מערכת חיסונית שונה ובכלל - תהליך ריפוי לא מסתיים תמיד בהורדת עגבנייה, חציל וצ'יפס מהתפריט.


בקצרה: התייחסות מצומצמת למספר מזונות אותם אסור לאכול - לא תמיד מספיקה - יש צורך להתאים כמה שיותר מזונות על מנת להפוך את התפריט לטיפול בדלקת קיבה לאפקטיבי, קל ונוח ליישום


טיפול טבעי לגסטריטיסלילך נהרי - טיפול טבעי לדלקת בקיבה


לא על האוכל לבדו!


אמנם המאמר כאן מתייחס בעיקר לשאלה מה אוכלים במצב של דלקת בקיבה - אך נחטא אם לא נציין כי הטיפול לא מסתכם רק סביב הנושא התזונתי. מעבר לאוכל יש היבטים לא פחות חשובים, אשר משפיעים, לעיתים בצורה יותר משמעותית מאשר אוכל, על רמת החומציות ועל התהליכים הדלקתיים בקיבה. הנה כמה נושאים שיש חשיבות להתייחס אליהם בתכנית הטיפול:

תרופות מרשם קבועות לבעיות בריאות אחרות
יש צורך לבחון לעומק כל תרופה אשר נוטלים - יש מקרים בהם תרופות מסוימות עלולות להשפיע על רמת הגירוי של הקיבה ובמקרים כאלו חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל על מנת למצוא חלופות מתאימות יותר לתרופות אשר מפריעות פחות. ברוב המקרים ניתן להתאים טיפול נכון אשר יסייע ולא יפריע לתהליך ההחלמה. למרבה האירוניה דווקא תרופות המרשם  ממשפחת ה -PPI כגון אומפרדקס, נקסיום, לנטול וכו' - מציבות שאלות לא פשוטות לגבי בטיחות השימוש בהם לאורך זמן.

תוספי תזונה עם או ללא מרשם
לכאורה תוספי התזונה נכללים אוטומטית תחת הכותרת בריאות וטבעי.. האמת רחוקה מכך. תוספי תזונה הם תוצרים מתועשים בהם עוברים הצמחים/מינרלים/ויטמינים תהליכי עיבוד אשר לא מותרים מהם הרבה. במקרים רבים ריכוז החומרים הפעילים בתוספים אלו נמוך בהרבה מצורך טיפולי משמעותי בעל אפקט. בנוסף, איכות הצמחים בתוספים היא נמוכה שלא לדבר על מקרים רבים בהם פשוט טוחנים את כל הצמח מבלי למצות את החומרים הפעילים, אמנם יש שיטות טיפול וגישות בהם עושים שימוש בצמח השלם -אך גם בתהליכים אלו רמת הטריות ואיכות הצמחים חשובה מאוד.

הבעיה נוספת עם תוספי התזונה, במיוחד כשיש רגישות גבוהה של מערכת העיכול העליונה - זה הצורך לבחון כל רכיב בכל תוסף תזונה.. מדוע? כי תוספי תזונה רבים מכילים רכיבים שונים אשר יכולים להיות בעלי פוטנציאל לא חיובי לקיבה.


בקצרה: תוספי תזונה שונים הם ברובם המכריע מוצרי מדף מתועשים אשר האפקט הטיפולי שלהם מוטל בספק במקרה הטוב ובמקרה הרע הם אף עשויים להשפיע לרעה במצב של דלקת בקיבה - חשוב במקרים אלו לבחון כל רכיב וכל תוסף לגופו של עניין ועד כמה הוא רלוונטי לטיפול.


סטרס ומתח ולא רק מה לאכול


סטרס מתמשך או גבוה הוא אחד הגורמים הישירים המשפיעים על מערכת העיכול וזו הסיבה שחשוב להתייחס אליו במקביל לצורך בהבנה מה לאכול. כאשר אנו במתח הגוף משחרר הורמוני סטרס אשר מאיטים את פעילות העיכול כולה. תגובה זו שייכת לחלק ממנגנון אוטומטי המייצר שרשרת של פעולות פיזיולוגיות והפרשות הורמונים אשר בחלקם משפיעים בצורה משמעותית על מערכת העיכול.

כאשר מצב המתח נמשך לאורך זמן - ההשפעה על מערכת העיכול שלילית וגבוהה יותר. הקיבה מתפקדת בצורה לקויה ודבר זה עלול לגרור בעיות עיכול כגון ריפלוקס, צרבות, חומציות גבוהה, חולשה חיסונית ועוד. הדרך מכאן להתפתחות דלקת יכולה להיות קצרה. כל טיפול חייב לקחת בחשבון הפחתת סטרס , במידה וקיים, ולא רק התמקדות בשאלה מה אוכלים.


בקצרה: בנוסף לשאלה מה אוכלים בגסטריטיס - חשוב להתייחס לכל נושא היכול להשפיע על תהליך הריפוי - סטרס/מתח, תרופות ועוד.


מחקרים רפואיים


גישות תזונה חדשות להפחתת חומציות גבוהה בקיבה במחלות עיכול נפוצות
ריפלוקס היא תופעה שכיחה מאוד במדינות מתועשות ועולה במהירות ובאופן משמעותי גם במדינות מתפתחות. הגישה במחקר זה אינה נפוצה עד כה בספרות המדעית. להעריך את היכולת של דיאטות מופחתות פחמימות ומזונות המועשרים בפוטנציאל חומצי של מימן (pH; לימון ועגבניה) להפחית במהירות ובאופן אקספוננציאלי תסמינים הקשורים למצבים כמו דלקת בקיבה ורפלוקס שלא קשורים להליקובקטר פילורי.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29729504/


דיאטה דלת פחמימות משפרת ריפלוקס [GERD] ואת הסימפטומים שלו
חולים הסובלים מהשמנת יתר עם מחלת ריפלוקס קיבה ושט (GERD) עלולים לחוות פתרון של התסמינים תוך שימוש בדיאטה דלת פחמימות. המנגנון של שיפור זה אינו ידוע. מחקר זה נועד להעריך באופן פרוספקטיבי שינויים בחשיפה לחומצה של הוושט הדיסטלי ותסמיני GERD בקרב מבוגרים שמנים המתחילים דיאטה דלת פחמימות. בדקנו אנשים שמנים עם GERD שיזמו דיאטה המכילה פחות מ-20 גרם ליום של פחמימות. חומרת התסמינים הוערכה באמצעות סולם GERD Symptom Assessment Scale--Distress Subscale (GSAS-ds). המשתתפים עברו בדיקת בדיקת pH של הוושט במשך 24 שעות ופתחו בדיאטה עם סיומה. תוך 6 ימים, בוצעה בדיקת בדיקת pH שנייה. התוצאות כללו שינויים בציון Johnson-DeMeester, אחוז זמן כולל עם pH <4 בוושט הדיסטלי וציוני GSAS-ds. נרשמו שמונה משתתפים. הציון הממוצע של Johnson-DeMeester ירד מ-34.7 ל-14.0 (P=0.023). אחוז הזמן עם pH <4 ירד מ-5.1% ל-2.5% (P=0.022). ציון GSAS-ds הממוצע ירד מ-1.28 ל-0.72 (P=0.0004). נתונים אלו מצביעים על כך שדיאטה דלת פחמימות בקרב אנשים שמנים עם GERD מפחיתה משמעותית את החשיפה לחומצות הוושט הדיסטלי ומשפרת את התסמינים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16871438/


השפעת תזונה מועשרת בסיבים על סימפטומים ותנועתיות הוושט בריפלוקס
מטרה: לחקור את ההשפעה של סיבים תזונתיים על סימפטומים ופרמטרים של בדיקת תפקוד הוושט בחולים עם מחלת ריפלוקס גסטרו-וופגי לא-שוחקת (GERD) (NERD). שיטות: שלושים ושישה חולי NERD עם צריכת סיבים תזונתיים נמוכה (<20 גרם ליום) נרשמו למחקר. הם נבדקו באמצעות שאלון סימפטומים (GERD-Q), מנומטריה של הוושט ברזולוציה גבוהה, בדיקות עכבת pH בוושט במשך 24 שעות ושאלון תדירות מזון לפני ואחרי 10 ימים של דיאטה רגילה בתוספת פסיליום 5.0 גרם TID. נתונים מלאים של 30 חולים היו זמינים לניתוח הסופי. התוצאות שהתקבלו נותחו בעזרת נתונים סטטיסטיים לא פרמטריים (מבחן צמדים תואמים של Wilcoxon).
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29881238/



אודות לילך נהרי ND | נטורופתית מוסמכת

מטפלת בקליניקה פרטית מזה כ-20 שנים. מתמחה בטיפול בדרכי עיכול עליונות, תסמונת מטבולית, הורמונלי ועוד. בוגרת בית הספר לרפואה משלימה קמפוס תל אביב בנטורופתיה. הרבליסטית מוסמכת [טיפול בצמחי מרפא] וכן מוסמכת בביופידבק שלב ב' [ניהול והפחתת סטרס]. משך כ-10 שנים מרצה בכירה במכללת רידמן לרפואה משלימה וכן במגמת נטורופתיה בבית הספר לרפואה משלימה במכון וינגייט


לילך נהרי - נטורופתית מוסמכתלילך נהרי נטורופתית מומחית


אולי יעניין אותך גם..