ליחה מרובה כחלק מתסמיני ריפלוקס

כשאנחנו חושבים על רפלוקס בדרכי עיכול עליונים התסמין הראשון שעולה לנו בראש הוא צרבת - זה בהחלט הגיוני מאחר וזהו למעשה התסמין השכיח ביותר בקרב אלו הסובלים מריפלוקס GERD.

מעבר לכך, מרבית האנשים יחוו צרבת ברמה כזו או אחרת בזמן מסויים בחייהם. אולם ישנם תסמינים אחרים אשר לרוב אינם מקושרים ישירות עם ריפלוקס או דלקות בקיבה.

תסמינים אלו עשויים להוביל לאבחנות שגויות ביחס למקור ההופעה שלהם ולכן חשוב תמיד לבחון את כלל הסוגייה על מנת להגיע לאבחנה מדוייקת יותר.

במאמר זה אנסה לפרט על תסמין די שכיח ונפוץ אשר מרבים לשייך אותו למערכת הנשימה ולאוו דווקא למערכת העיכול. מדובר על ליחה מרובה.

ניווט מהיר:
תסמינים לריפלוקס סמוי
מדוע מופיעה ליחה בריפלוקס?
טיפול טבעי
גורמים לריפלוקס סמוי
מחקרים

תסמינים מבלבלים

אנשים הסובלים מכאבי גרון חוזרים ונשנים יקבלו לרוב טיפול אנטיביוטי בהנחה כי ישנו זיהום חיידקי בגרון. מצב זה יכול לחזור על עצמו מאחר ומרבית הרופאים ירשמו אנטיביוטיקה מבלי לטרוח לבצע משטח או לוודא שאכן מדובר בזיהום חיידקי.

כאבי גרון אלו עלולים להיות קשורים לעליית מיצי עיכול חומציים כחלק מריפלוקס ולכן הטיפול האנטיביוטי לא רלוונטי במקרה שכזה.

תסמין נוסף אשר עשוי לבלבל הוא שיעול יבש וטורדני. במרבית המקרים הטיפול יתמקד בדרכי הנשימה ואף בשילוב משאפים. אולם קורה ושיעול שכזה קשור דווקא לדרכי עיכול ולהופעת ריפלוקס.

חשוב לזכור: תסמינים של ריפלוקס סמוי נחשבים קשים יותר לאבחון ועלולים לבלבל באבחנה.

ריפלוקס

ריפלוקס סמוי

תסמינים אלו כגון שיעול, כאבים בגרון וכו', כאמור אינם תסמינים קלאסיים של ריפלוקס והם משוייכים למצב הקרוי ריפלוקס סמוי או ריפלוקס שקט [Silent Reflux] בשפה רפואית laryngopharyngeal reflux [LPR].

בדומה לריפלוקס אשר נגרם כתוצאה מעליית חומציות מהקיבה לוושט GERD (gastro esophageal reflux disease), גם ב- LPR ישנה עלייה של חומצה מהקיבה לוושט אך התסמינים במקרה שכזה אינם אופייניים כמו צרבת או בעירה בחזה ובוושט.

מה קורה במצב של ריפלוקס סמוי?

במצב של LPR חומצה עולה מהצד האחורי של הגרון או מיתרי הקול ויכולה אף להגיע עד לאחורי דרכי הנשימה שבאף. מצב זה עלול לגרום לגירוי ודלקתיות באזור. גירוי הריריות עלול להוביל לתסמינים שונים כאמור כגון:

• שיעול יבש וטורדני
• אסטמה
• קושי בנשימה
• צורך בכחכוח תמידי
• צרידות
• תחושת תקיעות בגרון
• ליחה
• טעם מר בפה

שורה תחתונה: תסמינים אלו נגרמים עקב גירוי הריריות בוושט על ידי החומצה אשר עולה מהקיבה וצורבת את ריריות הגרון, גורמת לצרידות, ליובש בגרון, לשיעול ועוד.

אבל מדוע יש גם ליחה?

כל החללים בגוף שלנו אשר באים במגע עם העולם החיצון מכוסים בתאים מיוחדים הנקראים תאי אפיתל. תאים אילו מצפים למשל את כל צינור העיכול, את הנרתיק אצל נשים ואת דרכי השתן.

בנוסף, תאים אילו מכילים בלוטות המפרישות ריר וגורמות להיווצרות של לחות על הרקמה כחלק מההגנה מהמגע עם הסביבה החיצונית.

כאשר ישנה פגיעה או גירוי - רקמות אלו מפרישות כמויות גדולות יותר של ריר על מנת להגן בצורה יותר משמעותית על הרקמה.

כך למשל במצבים של דלקות מעי כרוניות יופיע ריר בצואה, במצבי אסטמה יופיע ריר וליחה בדרכי הנשימה ובמצבים של ריפלוקס יופיע ריר וליחה בגרון.

במצבי ריפלוקס הליחה המופרשת עלולה לגרום לתחושה של תקיעות קבועה בגרון. אמנם לתסמין זה יש מקורות אחרים אולם גם ליחה מובילה לתחושה זו.

חשוב לזכור: ייצור ליחה מוגברת זוהי למעשה הדרך של הריריות להגן על עצמם.

איך מונעים ליחה מוגברת?

המטרה הטיפולית היא למנוע עליה של חומצה מהקיבה לוושט ובכך להפסיק את הגירוי של הריריות. ברמה הקונבנציונאלית ישנן תרופות כגון נקסיום, אומפרדקס וכו'.

הבעיה עם תרופות אלו היא שמתפתחת תלות בשימוש בהן מאחר והן אינן מיועדות לטפל בשורש הבעיה לכשעצמה ולכן במרבית המקרים הפסקה של התרופות תחזיר את התסמינים.

טיפול טבעי לליחה מוגברת במצבי ריפלוקס

הפתרון הנטורופתי הוא להבין כי במצב של ליחה מוגברת נוצר חוסר איזון במערכת העיכול העליונה ולכן הטיפול מתמקד בהשבת איזון זה.

החזרת מערכת העיכול לתפקוד תקין כוללת תמיכה בהפרשות תקינות של חומציות מאוזנת, הפחתת התהליכים הדלקתיים במערכת העיכול, תמיכה במערכת החיסון ושיקום ריריות כאשר ישנה דלקת או כיבים.

איזון אופטימלי אישי

השבת התפקוד התקין של מערכת העיכול הינו צעד ראשון וחשוב ביותר. אולם חשוב לא פחות להגיע לאיזון באורח החיים כך שהיכולת לשמר את שיקום מערכת העיכול ימשך כחלק משגרת החיים.

משמעות הדבר כי יש צורך לבחון את כל המשתנים האישיים אשר משפיעים על מערכת העיכול כולל העדפות, מסורת ועוד ועל בסיס זה לייצר אורח חיים תקין ופשוט ליישום.

זהו תהליך של למידה ואיתור האיזונים הנכונים. כמובן יש משתנים כגון גיל, רקע בריאותי, סביבת חיים אשר משפיעים גם הם על תהליכי הטיפול. מבחינתי טיפול מוצלח הוא מצב של שגרת חיים נכונה לצד בריאות מיטבית.

הבנת הגורמים לרפלוקס כבסיס להחלמה

ישנם מספר גורמים להופעת רפלוקס ולעיתים לא רק גורם אחד משפיע אלא מכלול של נושאים אשר ביחד מובילים לתופעה.

עודף משקל בטני

ככל שמצבור השומן בבטן גדל כך גם גדל הלחץ התמידי על הקיבה ושאר האיברים הפנימיים. מצב זה מעודד עליה של חומצה מהקיבה לוושט.

בנוסף, לרוב עודף משקל נובע מהרגלי אכילה לקויים וממזונות המשפיעים באופן ישיר על החלשות השריר בין הקיבה לוושט ובכך גורמים לרפלוקס.

דוגמא נוספת ללחץ מכני על הקיבה שגורם לצרבת זה החודשים האחרונים של ההריון אך בניגוד למשקל יתר הריון הוא מצב זמני.

בקע סרעפתי

בקע סרעפתי הוא מצב שכיח וקיים באחוז גבוה באוכלוסייה, בעיקר בגיל המבוגר. זהו מצב בו שריר הסרעפת העוטף את צומת החיבור בין הקיבה לוושט, נחלש וכתוצאה מכך הקיבה נדחפת כלפי מעלה.

השינוי המבני הזה מאפשר בקלות גבוהה לחומצות לעלות מהקיבה לוושט. בקע סרעפתי יכול להיות מאוד קטן וחסר משמעות – אילו המקרים השכיחים, והוא יכול להיות מאוד גדול ואז מצריך ניתוח - אילו המצבים הנדירים.

הרגלי אכילה

לרוב ההתייחסות במצבי רפלוקס היא מה לאכול ומה לא לאכול, אך ישנה חשיבות גבוהה לצורת אכילה, תדירות אכילה, קצב אכילה וכולי.

הנטייה בחברה הישראלית היא לאכול מהר מידי, בחיפזון, בלחץ וזמני האכילה הם לא חלק מהמסורת והתרבות. למשל במדינות רבות באירופה שעות האכילה הם קבועות וסדר היום נקבע לפי שעות האכילה ולא להיפך.

בישראל שעות האכילה לא קיימות, הרבה אנשים נאלצים לאכול בזמן עבודה (ממש מול המחשב) או לא לאכול כל היום ואז להגיע הביתה ו"לטרוף" את המקרר. הרגלים אילו מוציאים את מערכת העיכול מאיזון.

סוגי מזון

ישנם מזונות בעלי השפעה מידית על עליה של חומצה מהקיבה לוושט בהם מזונות מאוד חומציים כמו רוטב עגבניות, מזונות חריפים, מאוד שומניים – מהם מומלץ להימנע.

מאידך יש מזונות המאזנים, תומכים בתהליכי שיקום הקיבה, עוזרים לחומציות להתאזן – אילו המזונות החשובים בטיפול בבעיית הרפלוקס. לתזונה מרכיב מרכזי והשפעה משמעותית על תפקוד הקיבה, בריאותה ואיזונה.

רמות מתח גבוהות

למתח השפעה משמעותית על תפקוד הקיבה והוושט. כמו כל צינור העיכול גם הקיבה והוושט מעוצבבים ובתנועה כל הזמן. לוושט ולקיבה תנועה פרסטלטית, כלומר תנועה של גל שדוחף את המזון קדימה בצינור.

בקיבה לדוגמא הקצב הוא 4 גלים בדקה. תנועתיות תמידית הופכת את האזור הזה למושפע באופן ישיר למצב מערכת העצבים.

כשמערכת העצבים בדריכות ישנו שינוי בגוף כמו למשל עליה בלחץ דם ובקצב פעימות לב, אך גם הקיבה יכולה להיות מושפעת מכך.

רמות דריכות גבוהות יכולות להשפיע על תנועתיות הקיבה ולעודד תנועתיות שתגרום למיצי הקיבה לעלות כלפי מעלה לוושט.

עישון

עישון סיגריות משפיע באופן ישיר על השריר הטבעתי הנמצא בין הקיבה לוושט, מרפה אותו ומאפשר לתכולת הקיבה לעלות מהקיבה לוושט.

מטרתו של השריר הוא לאטום את הקיבה לאחר אכילה כך שמזון לא יחזור לוושט. כשהשריר נרפה הוא אינו יכול לעצור ממיצי הקיבה לעלות. עישון פוגע ביכולת זו ומעודד רפלוקס.

שתיה מרובה של אלכוהול וקפה

אלכוהול וקפה באופן ספציפי גורמים לגירוי הקיבה, לעידוד יצירת חומציות בקיבה ולעליה של חומצה מהקיבה לוושט. שתיה מרובה של קפה ואלכוהול עלולה להוציא את תפקוד הקיבה מאיזון.

נטילת תרופות ממשפחת ה NSAIDS

תרופות כגון אספירין גורמות לחומציות יתר בקיבה, מנטרלות את המנגנונים המגנים על ריריות הקיבה ויכולים לעודד רפלוקס.

יש תרופות נוספות ממשפחות אחרות שיכולות לעודד רפלוקס ובמידה ונוטלים תרופות באופן קבוע חשוב להתייעץ לגבי זה עם הרופא.

לסיכום

תסמיני הרפלוקס הם שונים ולעיתים יכולים להיות מאוד מבלבלים, אפילו אנשי מקצוע. תסמינים של רפלוקס שקט יכולים בקלות לבלבל ולהוביל את הבירור לבעיה של דרכי נשימה ולא עיכול.

האבחון המדויק הוא שלב ראשון ומשמעותי על מנת לטפל בליחה במקורה בחומצה שעולה מהקיבה ולוושט והטיפול במצב זה אפשרי בעזרת התייחסות לגורמים ופתירת הבעיה מהשורש.

איזון מערכת העיכול ונטרול הגורמים שמובילים למצב זה הינו הפתרון האופטימלי לטווח ארוך.

מחקרים

מחקר אפידמיולוגי של מחלת ריפלוקס קיבתי ושטי: ריפלוקס קיבתי-ושטי כגורם סיכון.

Nasseri-Moghaddam S., Mofid A., Ghotbi M., Razjouyan H., Nouraie M., Ramard A., et al. (2008) Epidemiological study of gastro-oesophageal reflux disease: reflux in spouse as a risk factor. Aliment Pharmacol Ther 28: 144–153 [PubMed] [Google Scholar] [Ref list]

שוקולד וצרבת - עדות לחשיפה מוגברת לחומצת הוושט לאחר בליעת שוקולד

Murphy D., Castell D. (1988) Chocolate and heartburn: evidence of increased esophageal acid exposure after chocolate ingestion. Am J Gastroenterol 83: 633–636 [PubMed] [Google Scholar] [Ref list]