כיצד סטרס משפיע על מערכת העיכול

מי לא מכיר את המושג "פרפרים בבטן" - המתאר לרוב מצב של התרגשות כלשהיא היכולה להתרחש לפני מבחן, לפני הופעה, או כשאנחנו מתאהבים.

התרגשות זו היא למעשה ביטוי עדין של יחסי גומלין מורכבים וחזקים מאוד בין מערכת העיכול שלנו ומערכת העצבים.

תחושת "הפרפרים בבטן" שייכת לאותו מנגנון האחראי על תגובות חריפות הרבה יותר ועל תסמינים מגוונים ורבים - מדובר על מנגנון "הלחם או ברח".

ניווט מהיר:
מה זה סטרס
מה קורה בגוף כשאנחנו בסטרס?
סוגי מתח
תרופות או אורח חיים?
איזון אופטימלי אישי
השפעות סטרס על מערכת העיכול העליונה
מחקרים ומקורות

מה זה סטרס?

סטרס הינו מצב בו מופעל עלינו לחץ בצורה ובעוצמה מסוימת. אותו לחץ יכול לנבוע ממקור של איום קיומי מוחשי או ממחשבה טורדנית כאחד.

הביטוי של סטרס, לרוב, מפעיל אצלנו מספר מנגנונים - כל אחד לפי רמת הרגישות שלו למצב הנתון.

התגובות של מתח יבואו לידי ביטוי ברמה כימית, ברמה מחשבתית רגשית [פסיכולוגית] וכן ברמה גופנית [פיזיולוגית].

חשוב לזכור: סטרס בא לידי ביטוי בצורה שונה אצל אנשים שונים - לא כולם מגיבים באופן דומה למצבי מתח.

מתח ברמה מתונה הוא חיובי

מתח ברמה תקינה הוא זה שמעורר אותנו לפעול, מניע לעשות שינויים, ודוחף אותנו למיקוד, יוזמה, פעולה והתקדמות. אולם זהו מתח ברמה מתונה.

ברמה גבוהה יותר מתחילים להתרחש תהליכים ותגובות בגוף באופן כרוני או אקוטי וכולם משפיעים עלינו בצורה כזו או אחרת.

לכל אחד מאיתנו רגישות שונה ומכאן גם טריגרים שונים המפעילים את מצבי המתח הגבוה. דאגות פרנסה, בריאות, מערכות יחסים, בטחון, מחשבות שליליות ועוד - כולם מעוררים אצלנו ברמה כזו אחרת תחושת מתח.

אנשים רגישים יותר יגיבו בצורה קיצונית יותר למצבים אלו והגוף שלהם יפרש זאת כאיום קיומי ממשי. מה שלרוב רחוק מהמציאות. אולם הגוף והמוח אינם יודעים את ההבדל ולכן התגובות דומות.

מה קורה בגוף כשאנחנו בסטרס?

כל מצב המעורר מתח, בין אם הוא חיצוני או פנימי מפעיל שרשרת פעולות ביולוגיות שבמרכזן שחרור הורמונים המובילים לשינויים פיזיולוגים בגופינו.

שרשרת אירועים זו ידועה גם בשם "תגובת הלחם, קפא או ברח" מכיוון שהיא פועלת כתגובה הישרדותית, היא מאפשרת לבני אדם וליונקים בכלל להגיב מהר למצב מסכן חיים.

זוהי תגובה טבעית וחשובה להישרדות שלנו! הבעיה מתחילה כשתגובה זו מופעלת במצבים שאינם ממש מסכנים אותנו ובצורה קבועה.

שורה תחתונה: המצאות במצב מתח כרוני, גם אם הוא ברמה נמוכה, מוביל לשימור התגובות הפיזיולוגיות עד למצב בו הן הופכות להרגל בפני עצמו.

סוגי סטרס וכיצד הם באים לביטוי

הופעת מתח כוללת הפעלת מנגנונים קבועים ואין ממש הבדל בין סוג המתח לתגובות המתרחשות - רק העוצמה לרוב היא שונה.

סטרס אקוטי

מתח יכול להופיע לתקופת זמן קצרה. למשל לקראת מבחן, או לפני נסיעה חשובה. מצב זה יכולה להתבטא ב"פרפרים בבטן", הזעה בכפות הידיים, קושי בנשימה עמוקה או קושי להשלים פיהוק.

כאמור זו תגובה טבעית אשר במרבית המקרים היא חולפת אחרי שמקור הלחץ מסתיים גם הוא. לעומת זאת סטרס אשר מתמשך משפיע עלינו מעט אחרת.

סטרס כרוני

סטרס כרוני עלול להיגרם מסיבות שונות כגון טראומה חוזרת ונשנית, מצב נפשי מעורר, קשיים בהתמודדות במצבי חיים ועוד.

הסטרס הכרוני משפיע עלינו בעיקר ברמה הפיזית והנפשית/רגשית. תסמינים פיזיולוגים בעיקרם נובעים כתוצאה מהשינויים בגוף עם הפעלת מנגנון "הלחם או ברח".

תסמינים גופניים יכולים לכלול, בין השאר:

• כאבי ראש
• סחרחורות
• קשיים בשינה
• כיווצי שרירים
• שינויים בחשק המיני
• אנרגיה ירודה
• יובש בפה
• גרפסים מרובים
• לחץ דם גבוה
• ועוד..

כדאי לדעת: מעבר לתסמינים הכלליים של סטרס - תסמינים רבים הקשורים למתח יבואו לידי ביטוי במערכת העיכול בצורות שונות.

תסמינים נפשיים יכולים לכלול, בין השאר:

• תחושת חוסר שליטה
• מצבי רוח משתנים
• חרדה
• חוסר שקט
• חוסר מוטיבציה
• עצבנות וכעס
• תוקפנות
• עצבות או דכאון
• ועוד..

בריאות שלמה ומניעת מחלות

בריאות זה עניין של איזון ושיווי משקל. כמו בכל מערכת ביולוגית אחרת בטבע גם אנחנו זקוקים לאותו איזון על מנת להיות בריאים, להרגיש טוב ולהיות מאושרים.

במצב מאוזן אנחנו לא עוצרים ומתעסקים בבריאות שלנו, אולם כאשר האיזון מופר ומופיעה בעיה בריאותית כלשהיא - לרוב אנחנו מתמקדים כדי לטפל בה.

הרפואה הקונבנציונלית, המדע והמחקר העומדים מאחוריה, הם בעלי תרומה חסרת תחליף בתחומי האבחון, הטיפול האקוטי, הטיפול בתסמיני וכל מה שקשור נקודתית לבעיה.

אולם לצד זה היכולת לראות את הבריאות כמערכת שלמה ובמיוחד להתעסק במניעה - הלכו לאיבוד בתוך הרצון להתמקד ולהתמקצע בתחומים ספציפיים.

תזונה נכונה לטיפול באולקוס

האם אדם הנוטל 5 סוגי תרופות ביום נחשב בריא?

להשיג איזון בריאותי דורש התייחסות לכל היבט אשר משפיע על הבריאות שלנו. הכוונה כרגע היא למחלות כרוניות אשר הן בעיקר תולדה של אורח חיים לקוי.

אין מדובר על היכולת הרפואית המדהימה לסייע בדילול הדם לחוליי לב או מתן טיפול מציל חיים לחוסר תפקוד של הכבד. מדובר על תהליכים אשר הביאו לבעיה מלכתחילה לצוץ.

מי נחשב אדם בריא?

האם אדם הנוטל מספר תרופות ביום למניעת של התקף לב, סוכרת, כולסטרול ולחץ דם - אך ממשיך להיות בעל משקל עודף, להיות במתח ולקיים את אותם הדברים אשר הביאו לבעיה מלכתחילה - נחשב כאדם בריא?

איפה שהוא שם בדרך התמקדנו רק בפיתוח יכולות לטפל בבעיה כשהיא צצה ופחות במניעה שלה מלכתחילה

תרופות כפתרון או כסיוע חשוב?

אין בעיה ליטול תרופות כאשר המצב מגיע לכדי סיכון חיים. אבל אין הגיון להמשיך ולחיות באותה צורה אשר גרמה לבעיה לצוץ במקביל.

תרופות בשימוש נכון אמורות לסייע לנו להבין שעלינו לשנות את הדרך, להבין שהחיים הם שינוי מתמשך ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו אליו ולא להיפך.

בגיל 20 אפשר לאכול כמעט כל מה שרוצים - בגיל 50 כבר לא. הגוף שלנו עובד אחרת בכל גיל אבל תמיד בריאות היא הדבר אליו הגוף שואף גם ללא ההתערבות שלנו.

במקרים רבים אנחנו מפריעים לעצמנו לשמור על אותו איזון. בד"כ כל מה שצריך לעשות הוא לאפשר לגוף שלנו להבריא את עצמו.

מערכת העיכול ומערכת העצבים

בעת כניסה למצב מצוקה בו מערכת העצבים מכוונת אותנו למלחמה או בריחה - כל מערכות הגוף משנות את פעילותן בהתאם.

מערכת העיכול היא אחת המערכות שלמעשה נכנסות למצב של כמעט הדממה והפסקת פעילות כאשר אנחנו במצב מצוקה גבוה.

הדבר חשוב על מנת לפנות את כל המשאבים כאמור ולאפשר לגוף לפעול בצורה הכי עצימה. במצב כזה אין טעם לעכל מזון משך שעות מאחר וכרגע חייבים אנרגיה זמינה.

כאשר הדבר מתרחש כאמור באופן קבוע ויומי ישנה חשיבות גבוהה במיוחד לאפשר חזרה לפעילות תקינה של מערכת העיכול לצד איזון של מערכת העצבים.

התרומה הדרמטית של הרגלי חיים נכונים להפחתת מתח והשבת האיזון הבריאותי

בריאות היא איזון נכון בין הסרת גורמים מזיקים לנו ובין צריכה של גורמים התורמים לבריאות. נכון הדבר כמעט לכל מערכת בגוף שלנו.

מאחר והקשר בין מערכת העיכול והעצבים כל כך חזק ישנה חשיבות מיוחדת לשמור על איזון תזונתי נכון לצד עבודה על הפחתת המתח.

הרי לא הגיוני שנכניס למערכת העיכול את אותם כמויות וסוגי מזון כאשר היא פועלת ברמה נמוכה עד בכלל. הבעיות מתחילות בפירוק של המזון ונמשכות לדרך בה הוא נספג בגוף שלנו.

איזון אופטימלי אישי

מסיבה זו ישנה חשיבות להגיע לאיזון אופטימלי ברמה אישית כך שכל הנושאים המשפיעים על מצב בריאותנו מקבלים התייחסות לצד גמישות יומית מלאה.

שגרת החיים שלנו חייבת להיות מספיק מגוונת על מנת לאפשר לנו ליהנות מהמזון והחיים באותה מידה בה אנחנו רוצים לשמור על הבריאות שלנו.

אני לא בעד אורח חיים נוקשה וסגפני לצד מצב רוח ירוד וכעוס. אם אוכל מספק לנו הנאה - חשוב לדעת איך לאפשר לזה לקרות.

הגישה בקליניקה לטיפול בבעיות עיכול

הגישה הטיפולית שלי מתמקדת רובה ככולה בניסיון להגיע לאיזון נכון. חשוב לזכור כי איזון שכזה הוא מאוד אישי ואי אפשר לשכפל אותו בין אדם אחד לשני.

אנחנו אמנם דומים מאוד במובנים מסויימים אבל גם מאוד מורכבים וייחודיים. כל אחד הוא מארג שלם הגורם לו להיות אחד ויחיד.

תזונה מותאמת היא ייחודית כמו טביעת אצבע

על מנת להגיע למסגרת הכי מתאימה יש צורך להתייחס למאות פרטים שונים ביחס לתזונה. המסגרת הכי נכונה עבורך חייבת לכלול התייחסות לבריאות, טעם אישי, העדפות, מסורת, יכולת, חברה, ועוד.

התייחסות לכל הנושאים הללו מהווה את הבסיס לבניית תכנית תזונתית אישית עבור כל אחד מהמטופלים. במיוחד כאשר ברקע כאמור ישנה רמת מתח גבוהה.

כל נושא וכל פרט עשויים להשפיע

איזון אופטימלי אישי עובר דרך התייחסות לכל נושא אשר יתכן ויש לו תרומה למאזן הבריאותי שלנו. חיי היום-יום של כל אחד מאיתנו מושפעים מגורמים שונים.

אני שומעת בהרבה מקומות ומאנשי מקצוע שונים כולל רופאים שתזונה לא תעזור. נכון, רק תזונה לעיתים לא מספיקה, אבל היא בהחלט מרכזית וחשובה.

מישהו הסובל מחרדה ונמצא בטיפול אצל פסיכולוג - עובד בד"כ רק על ההיבט הרגשי של החרדה. אם לחרדה יש גם השפעה פיזיולוגית למה לא לגייס את הנושא הזה גם לתהליך הטיפול?

הרבה מטפלים כיום מבינים את חשיבות האינטגרציה בין תחומים שונים בתהליך הטיפול. כך פסיכולוג או פסיכיאטר טוב יודעים להדגיש כמה חשוב להתייחס לאורח החיים בכללותו ולא רק לרגשות שלנו.

תכנית הטיפול הנטורופתי

מכל הסיבות הללו המטרה הטיפולית היא לייצר מסגרת אישית, מקיפה ויסודית אשר תוביל לשינויים בהרגלי החיים. במילים אחרות תכנית טיפול אשר תייצר שגרת חיים נכונה, מאוזנת ובריאה.

תהליך השיקום וההחלמה הוא רק ההתחלה. חשוב לא פחות למצוא את שגרת החיים הנכונה על מנת לאפשר שימור שלה הלאה בחיים.

טיפול טוב ומוצלח הוא כזה אשר מאפשר הטמעת הרגלי חיים נכונים בשגרה היומית שלנו.

מה קורה בגוף בזמן מתח?

תגובת המתח מתחילה במוח. העיניים ו\או האוזניים שולחים לחלק במוח הנקרא אמיגדלה מידע על הסכנה.

לאחר עיבוד המידע האמיגדלה שולחת איתות להיפותלמוס, גם הוא ממוקם במוח ותפקידו לתקשר עם שאר הגוף דרך מערכת העצבים האוטונומית המרושתת בגוף כולו.

מערכת העצבים האוטונומית אחראית על השרירים הלא רצוניים בגוף כגון שרירי הנשימה, שרירי כלי הדם, שרירי הלב ושרירי מערכת העיכול. למערכת האוטונומית 2 רכיבים - סימפטטית ופראסימפטטית.

מערכת זו היא למעשה הגז והברקס של המערכת האוטונומית. הפראסימפטטית לוחצת על הברקס וגורמת להאטה והרגעה.

היא מעודדת את המנגנון שנקרא באנגלית "rest and digest" כלומר, תנוח ותעכל.

פעולה זו מדגימה את הקשר בין תפקוד תקין של מערכת העיכול ביחס למערכת העצבים.

המערכת הסימפטטית לוחצת על הגז ומעלה רמות מתח. אפשר להבין שהמערכת הסימפטטית אחראית להפעלת מנגנון הלחם וברח ומאפשרת לגוף כמות אנרגיה גבוהה על מנת שהוא יוכל להגיב לסכנה.

לאחר שהאמיגדלה שולחת אותות מצוקה, ההיפותלמוס מעורר את המערכת הסימפטטית השולחת סימן דרך מערכת העצבים האוטונומית לבלוטות האדרנל.

בלוטות אילו מפרישות הורמון בשם אפינפרין (המוכר גם כאדרנלין) למערכת הדם. הורמון זה גורם ללב לפעום מהר יותר, מזרים דם לשרירים, לב ושאר איברים חשובים.

הנשימה הופכת מהירה יותר, דרכי הנשימה נפתחים, יותר חמצן מגיע למוח, רמת הדריכות גוברת ואיתה הקשב לסכנה.

הראיה, השמיעה וכל שאר החושים מתחדדים ונוצרת עוררות גבוהה. בו זמנית משתחרר יותר סוכר לדם, שומנים שהיו במאגר מתפרקים לאנרגיה זמינה על מנת לאפשר לשרירים לפעול באופן מידי ובעצימות גבוהה.

כל זאת מתרחש במהירות גבוהה ובאופן אוטומטי כך שהיכולת להגיב למצב הסכנה מתאפשר ברמה אינסטינקטיבית הרבה לפני שהמוח המודע שלנו מעכל מה קרה - וטוב שכך.

מה קורה כאשר אנו נמצאים במתח באופן קבוע?

קל להבין מה קורה בגופנו כאשר אנו שרויים במצב שכזה באופן קבוע ויומי. מערכות שונות בגוף בהם מערכת העיכול פשוט מתחילות לתפקד בצורה לקויה.

השפעות סטרס על מערכת העיכול העליונה

מערכת העיכול העליונה כוללת את צינור הוושט המחבר בין הפה לקיבה, את הקיבה ואת תחילתו של המעי הנקרא תריסריון.

בקיבה מופרשים מיצי קיבה שהכרחיים לפירוק מרכיבי מזון על מנת שיוכלו בהמשך להיספג במעי. הקיבה היא סביבה מאוד חומצית, תאי הקיבה מפרישים חומצה לחלל הקיבה ושומרים על סביבה חומצית.

מה שמעודד את התאים להפריש את החומצה זה רמת החומציות בקיבה (ה pH) ואנזימי עיכול שונים ובעיקר נוירוטרנסמיטורים כמו אצטיל כולין, הורמון בשם גסטרין והיסטמין.

על פי מחקרים ידוע שמצב של סטרס פיזיולוגי (לדוגמא – אחרי ניתוח, טראומה, כוויות קשות וכולי) עלול לגרום לעליה ברמת החומציות בקיבה המובילה לדלקת של הקיבה.

במצבים אילו נמצאו רמות גבוהות של אצטילכולין והיסטמין הובילו ליצירת חומצה מוגברת בקיבה ולדלקת בקיבה (גסטריטיס) (1) דלקת בקיבה הינה מצב מקדים ליצירת כיבים בקיבה.

אולקוס ועצבים

במשך שנים הכירו בקשר בין אולקוס לבין רמות מתח גבוהות. גילוי חיידק ההליקובקטר גרם לגישה הרפואית לזנוח את הקשר הזה אבל זה לא אומר שהקשר אינו קיים.

מחקרים נוספים העלו את הקשר בין מצב פוסט טראומתי והשפעתו על תנועתיות הוושט וריפלוקס (4). מחקרים מסוג זה מעידים על כך שרמות מתח גבוהות משפיעות על תנועתיות הוושט והקיבה ועלולים לעודד עליה של תכולת קיבה לוושט.

הפעלת מנגנון המתח בצורה כרונית מעורר תגובות פיזיולוגית המעודדות הפרשת יתר של חומצה וקושי למערכת העיכול לעכל. אך המתח הכרוני משפיע גם על מצב הרוח ועל הרגלי האכילה שלנו.

תזונה לקויה הכוללת המנעות מאכילה או אכילה מרובה, צריכה של מזונות שמנים ומעובדים המשפיעים בצורה ישירה על תפקוד העיכול.

בנוסף, ניהול המתח על ידי עישון או צריכה של משקאות אלכוהוליזם או סמים מפריע לעיכול תקין ומקבעת את החולשה העיכולית.