תסמונת מטבולית

תסמונת מטבולית כוללת כמה מצבים המתרחשים ביחד ומעלים את הסיכון למחלות לב, שבץ וסוכרת סוג 2. המצאות של אחד מגורמי הסיכון – יתר לחץ דם, רמת אינסולין גבוהה, עליה במשקל (בעיקר באזור המותניים) ורמות כולסטרול גבוהות – מעלה את הסיכון למחלה רצינית. צירוף של כמה גורמי סיכון גורם לסיכון גבוה יותר. מחקרים רבים מנסים להבין את הקשר בין המצבים הללו. התסמונת המטבולית היא קודם כל בעיה במטבוליזם של הגוף. מחקרים רבים מצאו כי הקשר בין כל המצבים הינו התפתחות תנגודת לאינסולין. התסמונת המטבולית חשובה לאבחנה מכיוון שהיא מאבחנת מצב לפני התפרצות מחלה. מכיוון שקל יותר לטפל במחלה לפני שהיא מתפרצת, למי שאובחנה אצלו תסמונת מטבולית זוהי הזדמנות לעשות שינוי אורח חיים משמעותי ועל ידי כך למנוע התפתחות של מחלות רציניות רבות ומסכנות חיים.

סימפטומים לתסמונת מטבולית [סינדרום X]

הגדרת התסמונת המטבולית נעשית על ידי אבחון כמה מצבי חוסר איזון מטבוליים בו זמנית הכוללים:
1. השמנת יתר, בעיקר במותניים (השמנה תפוחית) - ההמלצה היא שלנשים היקף המותניים יהיה פחות מ 82.5 ס"מ וגברים פחות מ 89 ס"מ.
2. יתר לחץ דם - בעבר לחץ דם תקין היה נחשב 120\80, כיום לחץ דם תקין ומומלץ הינו 110\70. זהו לחץ הדם האופטימלי למניעת מחלות רבות כגון מחלות לב וכלי דם.
3. רמה גבוהה של טריגליצרידים ורמה נמוכה של HDL, הכולסטרול "הטוב"
4. תנגודת לאינסולין, הורמון הכרחי לכניסת הסוכר מזרם הדם לתאים.

מחקרים הראו כי לאדם שיש 3 מרכיבים מהתסמונת המטבולית יש פי 2 סיכון להתקף לב או שבץ ופי 3 לפתח מחלת לב, מאשר אדם ללא מרכיבי התסמונת המטבולית.

תסמונת מטבולית - גורמים

רוב הרופאים מאמינים כי הסיבה המחברת בין כול מרכיבי התסמונת המטבולית הינה תנגודת לאינסולין.
אינסולין הינו הורמון המיוצר בלבלב שעוזר לסוכר להיכנס מזרם הדם לתאים. התהליך המטבולי התקין של סוכר מתחיל במערכת העיכול. מערכת העיכול מפרקת חלק מהמזון שנאכל לסוכר (גלוקוז). הסוכר נספג במעי הדק לזרם הדם. מזרם הדם נכנס הסוכר לתאי רקמות ושריר בעזרת האינסולין. כשיש תנגודת לאינסולין האינסולין לא יכול "לפתוח" את התא על מנת שהסוכר יכנס לתא והסוכר נשאר בזרם הדם. הגוף מגיב על ידי הפרשה מוגברת של אינסולין בניסיון להכניס את הסוכר לתאים. מצב זה גורם לסוכר גבוה בדם ולאינסולין גבוה בדם. יתכן שבשלב זה רמות הסוכר אינן גבוהות מספיק כדי לאבחן את המצב כסוכרת, אך רמות הסוכר הגבוהות ורמות האינסולין הגבוהות מפריעות לתפקוד תקין של הגוף. רמה גבוהה של אינסולין מעלה את רמת הטריגליצרידים ושאר השומנים בדם. כמו כן רמה גבוהה של אינסולין משפיעה על תפקוד הכליות ולכן גורמת ליתר לחץ דם. ההשפעות הנ"ל של רמות אינסולין גבוהות מעלות את הסיכון למחלת לב, שבץ, סכרת ומצבים אחרים. מחקרים עדיין מנסים להבין מה גורם לתנגודת לאינסולין. סביר להניח שתנגודת לאינסולין מקורה בסיבות סביבתיות (כגון תזונה, פעילות גופנית, משקל גוף ועוד) וכן גנטיות. חוקרים טוענים כי יתכן בהחלט נטייה תורשתית לתנגודת לאינסולין, אך תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית ומשקל עודף תורמים להתפרצות הנטייה הגנטית ולכן מהווים מרכיב חשוב ביותר להבנת וטיפול הבעיה.

גורמי סיכון לתסמונת מטבולית | סינדרום איקס

גיל
ככול שהגיל עולה כך הסיכון לתסמונת המטבולית עולה. תסמונת זו קיימת בפחות מ 10% באנשים בגילאי ה 20 וב 40% באנשים בגילאי ה 60. יחד עם זאת, מחקרים מראים כי אחד מתוך 8 ילדי בי"ס בעלי 3 או יותר מרכיבים מהתסמונת המטבולית.

השמנת יתר
ככול שההשמנה גדולה יותר כך הסיכון לתסמונת המטבולית גדולה יותר. כמו כן שומן סביב המותניים מראה על סיכון גבוה יותר לתסמונת המטבולית מאשר שומן על הירכיים אצל נשים.

היסטוריה של סוכרת
היסטוריה של סוכרת מסוג 2 או סכרת הריונית מעלה את הסיכון לתסמונת המטבולית.

מחלות אחרות
יתר לחץ דם, מחלות לב או שחלות פוליציסטיות אצל נשים מעלות את הסיכון לתסמונת המטבולית.

אבחנה לתסמונת מטבולית | סינדרום איקס

במידה ויש את אחד המרכיבים של התסמונת, כגון יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה או השמנה בטנית, כדאי לבדוק אם אין את שאר המרכיבים של התסמונת.
אבחנת התסמונת המטבולית נעשית על ידי בדיקה אם מרכיבי התסמונת קיימים. על מנת לאבחן תסמונת מטבולית צריכים להיות המרכיבים הבאים:
1. היקף מותניים לנשים מעל 82.5 ס"מ ולגברים מעל 89 ס"מ
2. רמות גבוהות של טריגליצרידים (מעל 150) או רמות טריגליצרידים מאוזנות על ידי תרופות
3. רמות HDL נמוכות (פחות מ 40 לגברים ופחות מ 50 לנשים) או אם רמות ה HDL מאוזנות על ידי תרופות
4. רמות לחץ דם גבוהות (85\130 או גבוה יותר) או אם לחץ הדם מאוזן על ידי תרופות
5. רמות סוכר גבוהות בצום (100 או יותר) או אם רמות הסוכר מאוזנות על ידי תרופות

טיפול לתסמונת מטבולית | סינדרום X

שינוי באורח החיים, ולעיתים עזרה תרופתית, יכולים לפתור את בעיית התסמונת המטבולית. פעילות גופנית קבועה, ירידה במשקל, הפסקת עישון, איזון רמות לחץ דם ושיפור רמות כולסטרול וסוכר בדם יכולים לשנות את מהלך התפתחות מחלות קטלניות רבות.

פעילות גופנית
ההמלצה היא פעילות אירובית כגון הליכה, שחיה, רכיבה על אופניים וכולי. הפעילות צריכה להיות מתונה, למשך 30-60 דקות, כל יום.

ירידה במשקל
אפילו ירידה של 5-10% ממשקל הגוף תוריד את ההפרשה המוגברת של אינסולין ותאזן את לחץ הדם. ירידה במשקל הינה קריטית לטיפול בתסמונת המטבולית.

הפסקת עישון
עישון מעלה את התנגודת לאינסולין ומחריף את הבעיות הבריאותיות הקשורות לתסמונת המטבולית.