מאת:
ניווט מהיר
חרדל הוא תבלין נפוץ ומוכר בעולם המופק מזרעי חרדל. הוא הוזכר כבר בתקופת המשנה אז נהגו לאכול את הגבעול ועלי החרדל. ערביי ישראל נוהגים ללקט את עלי וגבעולי החרדל המשמשים אותם למאכלים ולבישולים שונים.
לחרדל שמנים אתרים חזקים המשמשים לחיטוי והם בעלי פעילות אנטי חיידקית ואנטי ויראלית. חרדל מכיל רכיבים בעלי יכולת אנטי דלקתית והוא עשיר בנוגדי חימצון ומינרלים שונים.
מתי להמנע מצריכת חרדל?
חשוב לזכור כי ממרח חרדל עלול להיות בעייתי, בגלל חריפותו, כאשר ברקע מצבי בריאות כמו דלקת בקיבה, חומציות גבוהה, ריפלוקס וכל מחלה של דרכי עיכול עליונות.
המלצות צריכה
למרות שמרבית האנשים צורכים חרדל כממרח מעובד, הרי שעלי החרדל והזרעים שלו מציעים יתרונות בריאותיים מגוונים. במיוחד עקב ריכוז נוגדי החימצון אותם הם מכילים.
חרדל מכיל נוגדי חימצון חזקים
עלי החרדל והזרעים עשירים במיוחד בתרכובות אורגניות המכילות גופרית כדוגמת הגלוקוזינולטים. תרכובות אלו אחראיות על הגנת הצמח מפני נזקים שונים. בנוסף החרדל מכיל תרכובות נוספות כגון איזותיוציאנטים אשר עשויים למנוע התפשטות תאים ממאירים.
הרכיב המעניין בחרדל הוא הסיניגרין. זוהי תרכובת שמקנה לחרדל את טעמו החריף והיא בעלת יכולות להפחתת תהליכים דלקתיים, אנטי חיידקית ואנטי פטרייתית.
שילוב נוגדי חימצון אלו הופך את החרדל למזון טוב כחלק מתפריט טיפולי למצבים דלקתיים או זיהומיים. נוגדי חימצון פועלים להקטנת הנזק החימצוני הנגרם על ידי הרדיקלים החופשיים. פעולה זו מסייעת גם לאיזון התגובה החיסונית.
הפחתת דלקתיות קשורה למניעת מחלות כרוניות כמו סוכרת סוג 2 מחלות לב, כבד שומני ומחלות דלקתיות שונות.

חרדל – 10 יתרונות בריאותיים
• מסייע להפחתת חום
• טוב למצבי שפעת והתקררות
• מסייע בהקלה על דלקות גרון
• בעל פעילות משתנת
• מסייע בחיזוק הכליות
• טוב לכאבי שרירים (בשימוש חיצוני)
• עלי חרדל מכילים אומגה 3
• מסייעים בהורדת דלקתיות
• עלי חרדל עשירים בבטא-קרוטן
• מקור טוב לסידן
המרצת דם
החרדל מכיל שמנים אתריים חזקים מהם ניתן להכין תכשירים העשויים לסייע בהמרצת דם והפחתת כאבי שרירים תפוסים בשימוש חיצוני.
מחקרים
סקירה מחקרית על השפעות פיטוכימיקלים של עלי חרדל
סקירה אודות איזותיוציאנטים – נוגדי חימצון והשפעתם
אודות לילך נהרי ND
נטורופתית והרבליסטית מוסמכת. מטפלת בקליניקה פרטית מעל 20 שנים. מומחית בטיפול טבעי בדרכי עיכול במצבים כגון ריפלוקס, גסטריטיס, אולקוס ועוד. משך כ-10 שנים שימשה מרצה בכירה במכללת רידמן ובמכון וינגייט.
