השפעת הורמונים במזון על בריאותנו


מאת:הילה אפללו, נטורופתית מוסמכת R.na


בשנים האחרונות הולך וגדל בהתמדה מספרן של הנשים הלוקות במחלות הקשורות לחוסר איזון הורמונלי. אחוז הלוקות בסרטן השד, רחם ושחלות הולך וגדל, מספר הנשים הצעירות שמגיעות אלי לקליניקה עם מיגרנות או אקנה על רקע הורמונלי, אי סדירות במחזור החודשי, בעיות להיכנס להריון, שחלות פוליציסטיות ועוד הוא עצום.

למה כל זה קורה, מה השינוי המהותי שחל באורח החיים שלנו בעשורים האחרונים שמשפיע כל כך על המערכת ההורמונאלית הנשית? מה מערער את האיזון של המערכת והופך אותה כל –כך פגיעה?

אני לא מכירה מחקר מקיף ומשמעותי שדן בסוגיה הזו. אולי בגלל שיותר משתלם להוציא כסף על פיתוח תרופות, ומחקרים שיוכיחו את היעילות שלהם, במקום לחקור את הסיבות והגורמים לבעיה ולפעול במישורים של מניעה? אולי.

יש כמה סברות עיקריות לגבי הסיבות לשיבושים ההורמונלים:
אמצעי מניעה – לא ניתן להתעלם מהעובדה שאמצעי מניעה "נשיים", כמו גלולות או מדבקות למניעת הריון, התקנים תוך רחמיים המפרישים הורמונים וכו' הינם בעלי השפעה קבועה ומתמשכת על המערכת ההורמונלית. חלק מאמצעי המניעה כמו הגלולות, מונעות את ההיריון הבלתי רצוי על ידי דיכוי ושיתוק של המערכת ההורמונאלית. לגוף אין צורך לייצר הורמונים ולווסת את הכמות שלהם, כי הוא מקבל אותם באופן קבוע ממקור חיצוני. במקרים רבים נשים שמפסיקות את נטילת הגלולות, חוות כמה חודשים של אי סדירות, תופעות שונות כמו פצעים בעור, ולפעמים היעדר וסת ממש, עד שהמערכת ההורמונלית מצליחה לחזור לעצמה ולהתחיל לייצר את ההורמונים באופן עצמאי, סדיר ומאוזן.


מיעוט סיבים תזונתיים בתזונה – מחקרים שהשוו אוכלוסיות נשים מערביות לאוכלוסיית נשים ביפן, מצאו כי לנשים היפניות היה ריכוז גבוה יותר של אסטרוגן בצואה וריכוז נמוך יותר של אסטרוגן בדם, לעומת נשים מערביות שאצלן המצב היה הפוך. רבים סבורים כי הסיבה שנשים יפניות לוקות פחות בסרטן השד, היא ריבוי הסיבים התזונתיים, שכולאים את ההורמון המופרש למעיים ומונעים את ספיגתו מחדש בגוף ובכך שומרים על רמות אסטרוגן נמוכות בדם.

פיטאסטרוגנים – הם רכיבים צמחיים הדומים בהרכבם להורמון המין הנשי אסטרוגן. בשל המבנה הדומה הם יכולים להיקשר לקולטנים בגוף במקום האסטרוגן, אבל הם מפעילים את הקולטן בעוצמה נמוכה יותר. כלומר, פיטואסטרוגנים באישה בריאה ממתנים את השפעת האסטרוגן, בנשים אחרי גיל המעבר, רמות ההורמונים יורדות בצורה משמעותית ואז הפיטואסטרוגנים משמשים כתחליף ומגבירים מעט את הפעילות ההורמונלית.

הורמונים המצויים במזון: המזון שלנו מכיל בתוכו כמויות משתנות של הורמונים, במיוחד המזונות מהחי כמו מוצרי בשר, דגי בריכה, מוצרי חלב וביצים. אני לא מכירה מחקר מקיף ומעמיק שיכול לתאר את כמויות ההורמונים המצויים במזון, כמה מתוך זה נספג, איך זה משפיע על הגוף שלנו וכמה החשיפה ארוכת השנים לעודפי ההורמונים משפיעה על הבריאות שלנו. מחקר כזה עולה המון כסף, הוא נוגד אינטרסים כלכליים בעלי עוצמה והשפעה ואין רווח כלכלי בצידו ולכן לצערי הוא עדיין לא נעשה. מה שנותר לי הוא להסתמך על מחקרים קטנים שכבר נעשו, על היכרות אישית עם רפתנים ומגדלי תרנגולות והודו שמספרים על מתן הורמונים ותרופות ועל השכל הישר שלי.
מחקרים העלו השערה שהתבגרות מינית מוקדמת גם היא קשורה לעליה סטטיסטית בשיעורי סרטנים הורמונלים בקרב נשים. בעולם המערבי ההתבגרות המינית, כלומר גיל הופעת הוסת הראשונה, ירד בשיעורים חסרי תקדים בעשורים האחרונים, מגיל ממוצע של 14-15 ועד ל 11-12 תוך 4 דורות ואפילו פחות. לעומת נשים אסייתיות כפריות ביפן ובסין שההתבגרות המינית שלהן נעה סביב גילאי 15-16. גם ההתבגרות המינית המוקדמת. קשורה כפי הנראה, לפי חלק מהחוקרים,לכמות ההורמונים המצויים במזון
גם ההשפעה על ההתפתחות המינית הגברית, ו/או הקשר בין הורמונים המצויים במזון לבעיות הפוריות ההולכות וגוברות בקרב גברים בעשורים האחרונים, שוב, לא נבדקו בצורה רצינית ונשארו כתעלומה

אחת הדרכים למנוע מהילדים שלנו ומעצמנו את החשיפה לעודפי ההורמונים, היא התזונה האורגנית. נכון שמוצרי הבשר האורגניים עדיין מאד מאד יקרים, אבל מי אמר שחייבים לאכול בשר כל יום? גם מוצרי חלב אפילו שהם אורגנים לא מומלצים לצריכה בכמויות גדולות, כך שאם בוחרים בתזונה אורגנית בריאה, הנקייה מהורמונים, צורכים בשר אורגני פעם או פעמיים בשבוע, מעט מוצרי חלב והרבה ירקות, דגנים וקטניות, שומרים על רמות הורמון סבירות, מגדילים את כמות הסיבים בצורה משמעותית וההוצאה הכספית לא גדולה בהרבה

נכון, קשה לנו לוותר על הרגלים שאנחנו רוכשים עוד מילדות, קשה לוותר על טעמים שאנחנו כל-כך אוהבים. אבל אפשר להכיר טעמים חדשים, לסגל הרגלים חדשים ולהקנות אותם לילדים שלנו, כדי שלהם יהיה הרבה יותר קל, גם לגדול עם הורים בריאים וחיוניים וגם לזכות ביתרונות של אורח חיים בריא, בשלב כל-כך מוקדם של החיים.


הילה אפללו, נטורופתית מוסמכת, R.na
נטורופתית מוסמכת, בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. מרצה באוניברסיטה הפתוחה ב"מירב" בית הספר לרפואה משלימה של "מכבי שירותי בריאות" וכן בבית הספר לרפואה משלימה בסמינר הקיבוצים. הילה מעבירה הרצאות בארגונים וחברות, באגודה למלחמה בסרטן, יועצת למגזין "דרך האושר" ומנהלת את אתר האינטרנט "חיים אורגניים".