מאת:
ניווט מהיר
בטטה שייכת למשפחת ירקות השורש והיא מכונה גם תפוח אדמה מתוק. מוצאה של הבטטה מדרום ומרכז אמריקה. למרות הדמיון הקולינרי לתפוח אדמה, הבטטה הינה ירק ממשפחה בוטנית שונה. יתרונותיה הרבים טמונים בעיקר בפיגמנט הצבע הכתום או הסגול העז של הירק.
בטטה נחשבת לאחד המזונות האידאליים כחלק מטיפול טבעי בגסטריטיס ובדלקות נוספות בדרכי עיכול.
האגודה האמריקאית לתזונה דירגה את הבטטה במקום הראשון כירק הכי בריא!
גסטריטיס
זוהי דלקת בקיבה. גסטריטיס מאופיינת בהתפתחות תהליך דלקתי ופגיעה ברקמת הרירית. בשל אופי הדלקת ורגישות הרירית יש להתייחס בטיפול לנושאים הבאים:
איזון חומציות: במטרה להפחית את הגירוי על הרקמה הדלקתית.
עידוד פעילות אנטי דלקתית: לסיוע בשיקום הרירית.
שיפור תהליכי עיכול: להקלה על תהליכי פירוק.
תמיכה במערכת החיסון: כדי להאיץ את תהליך ההחלמה.
כיצד בטטה מסייעת לטיפול בגסטריטיס
יתרונות מרכזיים של צריכת בטטה כחלק מטיפול טבעי בגסטריטיס:
קלה לעיכול – איזון חומציות
בטטה מבושלת הופכת לרכה מאוד ולכן קלה מאוד לעיכול. המגמה בטיפול בגסטריטיס היא להקל ככל שניתן על תהליכי פירוק בקיבה.
ככל שהמזון רך וקל יותר לעיכול – כך הקיבה תידרש למאמץ נמוך יותר ורמת החומציות תשמר מאוזנת. תנאים אלו חשובים ליצירת סביבה בה הרירית יכולה להשתקם ולהחלים.
פעילות נוגדת חימצון ואנטי דלקתית
בטטה שייכת למשפחת המזונות הכתומים אשר פיגמנט הצבע הכתום הוא אשר מקנה להם את התכונות הבריאותיות.
היא עשירה במיוחד בוויטמין A – ויטמין זה נחשב כנוגד חימצון חזק. נוגדי חימצון מסייעים בהפחתת הנזק הנגרם לתאים בגוף על ידי רדיקלים חופשיים והגברת הפעילות נוגדת הדלקת. בטטה ממוצעת מכילה כמות הגבוהה פי 3 (14,184 יחב"ל!) מההמלצה היומית למבוגר של ארגון הבריאות האמריקני (FDA).
בטטה עשירה גם בקרטנואידים. נוגדי חימצון המוכרים ביכולתם המיטיבה לסייע להפחתת דלקות ומכאן חשיבות הצריכה שלהם.
תמיכה במערכת החיסון
בטטה עשירה בוויטמינים מקבוצה B במיוחד ויטמין B6 (כ-15% מההמלצה לצריכה יומית) – וויטמיני B מוכרים ביכולתם לסייע בהרגעה ואיזון מערכת העצבים.
סטרס גבוה מייצר עומס על מערכת החיסון, צריכה קבועה של מזונות עשירים בוויטמיני B נמצאה כיעילה להרגעה כללית ואיזון חיסוני.
איך אוכלים בטטה? חשוב לא פחות!
ישנה חשיבות גם לצורת האכילה של הבטטה. ביחס לזה יש להדגיש כי השיקולים לאופן הצריכה תלויים במצב הבריאותי האישי. לרוב ההמלצה היא לבשל את הבטטה במים ולרכך אותה היטב. ניתן במקביל גם לאפות בתנור או לאדות.

בטטה – יתרונות בריאותיים
• מסייעת לטיפול בגסטריטיס
• עשירה בנוגדי חימצון
• קלה לעיכול – טובה לאיזון חומציות
• בעלת יכולת אנטי דלקתית חזקה
• תומכת באיזון מערכת החיסון
• מרגיעה ומפחיתה סטרס
• מסייעת לשיפור מדדים מטבוליים
• טובה לשיפור תהליכי עיכול
• מונעת נזק חימצוני
• משביעה ותורמת למשקל בריא
שאלות ותשובות
האם יש הבדל בין בטטה כתומה או סגולה?
בטטה כתומה ובטטה סגולה שתיהן טובות מאוד לשילוב בתפריט שיקומי לדלקת בקיבה. פיגמנט הצבע בשני סוגי הבטטות מקנה להן את האיכויות הטיפוליות הגבוהות.
האם מותר לטגן בטטה?
לא, בתהליך הטיגון השמן מתחמצן ונספג בבטטה עצמה. שמן מחומצן יכול להזיק לרירית הקיבה ולהגביר את רמת הגירוי עליה. הכי טוב לבשל בטטה במים, או לאפות בתנור. ככל שהיא תהיה רכה יותר כך עדיף.
האם אפשר לאכול את הקליפה של הבטטה?
עקרונית זה תלוי במצב ההחלמה. לעיתים ההמלצה תהיה לקלף את הקליפה מאחר והיא קשה יותר לעיכול. מאחר והמטרה היא להקל על תהליכי פירוק ככל האפשר – יתכן ובשלב ראשון של התהליך יש צורך להוריד את הקליפה. לאחר שמגיעים להטבה והרירית משתקמת אפשרי לאכול בטטה עם הקליפה.
רוצה שנחזור אליך לייעוץ?
מחקרים
תרומת חומרים פעילים של בטטה על דלקתיות
בטטה מבושלת
ערכים תזונתיים לפי 100 גרם
| גות הערך הקלורי | אנרגיה | ||||
| פחמימות | 93% | סה"כ קלוריות | 90.0 | ||
| שומן | 1% | קלוריות מפחמימות | 83.2 | ||
| חלבון | 6% | קלוריות משומן | 1.3 | ||
| קלוריות מחלבונים | 5.6 | ||||
| פחמימות | חלבון וחומצות אמינו | ||||
| סה"כ פחמימות | 20.7 גרם | סה"כ חלבון | 2.0 גרם | ||
| סיבים תזונתיים | 3.3 גרם | Tryptophan | 25.0 מ"ג | ||
| עמילן | 7.0 גרם | Threonine | 100 מ"ג | ||
| סוכר | 8.4 גרם | Isoleucine | 100 מ"ג | ||
| סוכרוז – Sucrose | 2270 מ"ג | Leucine | 147 מ"ג | ||
| גלוקוז – Glucose | 560 מ"ג | Lysine | 99.0 מ"ג | ||
| פרוקטוז – Fructose | 500 מ"ג | Methionine | 49.0 מ"ג | ||
| לקטוז – Lactose | 0.0 מ"ג | Cystine | 16.0 מ"ג | ||
| מלטוז – Maltose | 5111 מ"ג | Phenylalanine | 120 מ"ג | ||
| גאלאקטוז – Galactose | 0.0 מ"ג | Tyrosine | 83.0 מ"ג | ||
| Valine | 131 מ"ג | ||||
| שומן וחומצות שומן | Arginine | 93.0 מ"ג | |||
| סה"כ שומן | 0.2 גרם | Histidine | 37.0 מ"ג | ||
| שומן רווי | 0.1 גרם | Alanine | 110 מ"ג | ||
| חד בלתי רווי | 0.0 גרם | Aspartic acid | 344 מ"ג | ||
| רב בלתי רווי | 0.1 גרם | Glutamic acid | 197 מ"ג | ||
| Glycine | 91.0 מ"ג | ||||
| סטרול | Proline | 89.0 מ"ג | |||
| כולסטרול | 0.0 מ"ג | Serine | 104 מ"ג | ||
| פיטוסטרול | ~ | Hydroxyproline | ~ | ||
| Campesterol | ~ | ||||
| Stigmasterol | ~ | ||||
| Beta-sitosterol | ~ | ||||
| ויטמינים | |||||
| ויטמין A | 19220 יחב"ל | ||||
| רטינול – Retinol | 0.0 מק"ג | ||||
| Retinol Activity Equivalent | 961 מק"ג | מינרלים | |||
| אלפא-קרוטן | 43.0 מק"ג | סידן | 38.0 מ"ג | ||
| בטא-קרוטן | 11510 מק"ג | ברזל | 0.7 מ"ג | ||
| לייקופן | 0.0 מק"ג | מגנזיום | 27.0 מ"ג | ||
| Lutein+Zeaxanthin | 0.0 מק"ג | זרחן | 54.0 מ"ג | ||
| ויטמין C | 19.6 מ"ג | אשלגן | 475 מ"ג | ||
| ויטמין D | ~ | נתרן | 36.0 מ"ג | ||
| ויטמין E | 0.7 מ"ג | אבץ | 0.3 מ"ג | ||
| ויטמין B1 | 0.1 מ"ג | נחושת | 0.2 מ"ג | ||
| ויטמין B2 | 0.1 מ"ג | מנגן | 0.5 מ"ג | ||
| ויטמין B3 | 1.5 מ"ג | סלניום | 0.2 מק"ג | ||
| ויטמין B6 | 0.3 מ"ג | ||||
| חומצה פולית | 0.0 מק"ג | ||||
| ויטמין B12 | 0.0 מק"ג | ||||
| ויטמין B5 | 0.9 מ"ג | שונות | |||
| ויטמין K | 2.3 מק"ג | אלכוהול | 0.0 מ"ג | ||
| מים | 75.8 מ"ג | ||||
| ~ מציין נתון חסר או לא קיים | אפר | 1.3 מ"ג | |||
| קפאין | 0.0 מ"ג | ||||
אודות לילך נהרי ND
נטורופתית והרבליסטית מוסמכת. מטפלת בקליניקה פרטית מעל 20 שנים. מומחית בטיפול טבעי בדרכי עיכול במצבים כגון ריפלוקס, גסטריטיס, אולקוס ועוד. משך כ-10 שנים שימשה מרצה בכירה במכללת רידמן ובמכון וינגייט.
