אבני כליה ותזונה



במאמר זה אטען כי יש קשר בין אורח החיים המודרני לבין הופעת אבני כליה אדיופטיים ולכן, על ידי בחירה של אורח חיים בריא, ניתן למנוע היווצרות אבני כליה. שיעור האבנים בכליות עלה בהתמדה במקביל לעלייה במחלות אחרות הקשורות לתפריט המערבי כגון מחלות לב של טרשת עורקים, אבני מרה, יל"ד וסוכרת.

מאפייני התזונה המערבית כוללים:

1. צריכה גבוהה של: שומן מן החי, שומן צמחי מוקשה, מזון מעובד, וצריכה קלורית גבוהה
2. דלה ב: סיבים תזונתיים, פחמימות מורכבות מלאות ומזונות צמחיים

סה"כ התזונה המערבית עשירה בבשר אדום, כולסטרול, מלח וסוכר.
על פי ממצאים של THE CENTER FOR DISEASE CONTROL AND PREVENTION
לפני 20 שנה אמריקאי ממוצע צרך 1850 קלוריות ביום, כיום לצריכה זו נוספו עוד 148 קלוריות כל יום, מה שעלול להוביל לעליה של 7.5 קילו בשנה. 66% מהאמריקאים בעלי עודף משקל, כלומר, BMI מעל 25. אמריקאי ממוצע אוכל 3 מנות פרי או ירק ביום, למרות ההמלצה של ה federal government לאכול לפחות 5-9 מנות פרי וירק ביום.

אפידמיולוגיה

על פי ממצאים אחרונים, היווצרות אבני כליה באוכלוסיית העולם המערבי נמצא בעלייה מתמדת.
מתוך מחקר שהתפרסם ב KIDNEY INTERNATIONAL בררו אם הופעת אבני כליה עלתה בתקופת 20 שנה בארה"ב. המחקר כלל בדיקה של 15,364 מבוגרים, תושבי ארה"ב מהשנים 1970 עד 1980 ו 16,115 מבוגרים תושבי ארה"ב מ 1988 ל 1994. התוצאות הראו כי הייתה עליה באבני כליה באופן כללי וככל שהגיל עלה. (1)
במאמר שפורסם ב JOURNAL OF NEPHROLOGY אודות אפידימיולוגיה של אבני כליה נמצא כי בין השאר גורמי הסיכון לאבני כליה יש קשר לאורח חיים הקשור לעולם השפע, מדינות השייכות לעולם המודרני, עם צריכה גבוהה של חלבון מן החי. במחקר הנערך באנגליה נמצא כי ככל שהרמה הסוציו אקונומית גבוהה יותר, כך הסיכון לאבני כליה אדיופטים גבוהה יותר(2). במשך יותר מ 2000 שנה אבני כליה נחשבו כמחלת אריסטוקרטים (כמו גאוט, שגם כן קשור לחומצה אורית גבוהה בשתן ובדם).
הסיכון למבוגרים לפתח אבני כליה הנמוך ביותר בעולם זה אסיה (1-2%), באירופה הסיכון 5-9% בצפון אמריקה סיכון גבוה של: 13% בארה"ב ו 12% בקנדה. הסיכון הגבוה ביותר נמצא בערב הסעודית, 20%. (3) אחת ההשערות לסיכון הגבוה של אבני כליה בערב הסעודית היא הצריכה הגבוהה של חלבון מ החי. התזונה האסיתית היא תזונה בעיקר צמחונית ודלה בחלבון מן החי.


חלבון מן החי

ישנם ממצאים רבים המראים את הקשר בין צריכה גבוהה של חלבון מן החי לבין הסיכון לאבני כליה. לצריכת חלבון מן החי יש השפעה רבה על סיכון יצירת האבן ועל המרכיב הכימי של אבן השתן.
ריבוי חלבונים מעלה את רמות הסידן בדם ובשתן. חלבוני הבשר בפרט מעלים את ריכוז החומצה האוקסלית בשתן בצורה תלולה אצל כשליש מהאנשים שמפתחים אבני כליה פי 2.3, ובכך מעלים מאוד את הסיכון ליצירת אבנים סידניות. (4)
צריכת חלבון מן החי בערב הסעודית גבוה פי 10-50% מארה"ב. ביפן הופעת אבני כליה עלו ב 95% מ 1950 ל 1980 ובזמן זה עלתה צריכת חלבון מן החי מ 20 גרם ל 40 גרם ליום (5)
נושא צריכת מוצרי חלב ביחס לסיכון לאבני כליה עלה לדיון רבות. מוצרי חלב מכילים כמות גבוהה של חלבון מן החי מצד אחד אך מכילים כמות גבוהה של סידן מצד שני. סידן נקשר לאוקסאלאט במעי, מופרש איתו בצואה, וע"י כך גורם לירידה בכמות האוקסאלאט בשתן, מה שגורם לירידה בסיכוי ליצירת אבני כליה. לא ברור אם חסרון ריכוז חלבון גבוה במוצרי חלב עולה על היתרון של ריכוז סידן או להיפך. בתזונה צמחונית ניתן לצרוך מזונות עשירי סידן משומשום ומוצריו, אצות, מוצרי סויה, ירקות, פירות, אגוזים ושקדים.
במחקר נוסף שהתפרסם ב THE JOURNAL OF CLINICAL ENDOCRINOLOGY AND METABOLISM בדקו אם סוגים שונים של חלבון מהתזונה משפיעים על מטבוליזם של סידן ועל יצירת אבני כליה. המשתתפים חולקו ל 3 קבוצות וכל קבוצה אכלה מקור חלבוני אחר: חלבון מן הצומח, ירקות וביצה או חלבון מן החי. המחקר הוכיח כי תזונת החלבון מן החי העלתה את הסיכון לאבני כליה מחומצה אורית. (6)
במחקר שנמשך 5 שנים נבדקה השפעתה של תזונה דלת סידן לעמת תזונה דלת חלבון מן החי ונתרן. המחקר הקיף 120 גברים עם יצירה חוזרת של אבני קלציום(סידן) אוקסלט, והסובלים מהפרשת סידן מוגברת בשתן.
60 מהגברים קיבלו דיאטה ללא הפחתה מכמות הסידן אך הורדה של כמות מלח הבישול והחלבון מהחי.
60 הגברים הנותרים טופלו בגישה הקלאסית של הפחתת כמות הסידן בדיאטה.
לאחר 5 שנות מעקב, נמצא, שבין הגברים על דיאטת החלבון והמלח ללא שינוי בסידן, 12 פיתחו אירועים חוזרים של אבנים בכליה. לעומתם, בגברים שטופלו בדיאטה דלת סידן 23 מתוך 60 סבלו מאירועים נשנים. המסקנה כמובן היא שהפחתה בכמות החלבון והמלח עדיפה של הפחתת הסידן למניעת אבני סידן על רקע הפרשתו המוגברת בשתן.(7)


תזונה דלת סיבים

אחד ממאפייני התזונה המערבית, חוץ מצריכת חלבון מן החי גבוהה, הינה תזונה דלת סיבים. עקב צריכה גבוהה של פחמימות מזוקקות, כגון קמח לבן, אורז לבן וסוכר לבן, ועקב המעטה באכילת דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות, האדם המערבי צורך כמות קטנה של סיבים. על פי מחקרים נמצא קשר בין צריכה נמוכה של סיבים לבין אבני כליות. מחקר שהשוואה בין תזונת מטופלים עם אבנים בכליות לבין תזונת אוכלוסיה רגילה מצא כי הקבוצה שלקתה באבנים בכליות צרכה אחוז גבוה יותר של שומן וכמות פחותה יותר של סיבים (7). במחקר נוסף שבדק את הקשר בין תזונה לאבני כליה מצא שמקרים של אבני קלציום אוקסלט אדיופטיים צרכו באופן משמעותי פחות סיבים תזונתיים, מגנזיום וטיאמין.(8)


מגנזיום

המגנזיום מגביר את המסיסות של סידן אוקסלט ומעכב את ההשקעה של סידן זרחתי וסידן אוקסלט גם יחד. יחס נמוך של סידן\מגנזיום בשתן הוא גורם סיכון עצמאי ביצירת אבן. מחקר שבדק את יעילות מתן אשלגן-מגנזיום מצא כי אשלגן- מגנזיום יעילים במניעת אבני כליה סידן-אוקסלט חוזרים. מחקר זה מצא כי מתן של מגנזיום אשלגן הוריד את הסיכון לחזרת האבנים ב 85%. (9) מזון עשיר במגנזיום
מקורו בתזונה צמחונית עשירה בסיבים ולרוב אינו נמצא בשפע בתפריט המערבי. מקורות עיקריים למגנזיום הינם: בוטנים, אגוזים, קטניות וירקות ירוקים.
אשלגן (המצוי בירקות ופירות) מעלה, ככל הנראה, את רמת הציטראט ומוריד את רמת הסידן בשתן.


B6

ויטמין זה קשור בייצור חומצה גלוטמית. חוסר בחומצה זו מגביר שקיעת סידן אוקסאלאט (יצירת אבנים).
במחקר שנערך על 85,557 נשים ללא היסטוריה של אבני כליה, חולקו שאלונים. בשאלונים נלקח מידע לגבי תזונת הנשים והתוספים שהן צורכות. במשך 14 שנה נצפו 1078 מקרי אבני כליה. צריכה גבוהה של B6 קושרה באופן הפוך ליצירת אבני כליה. (10) ויטמין B6 נמצא בעיקר בשפע בדגנים מלאים כגון מוצרים מחיטה מלאה, שיפון, גריסים, כסמת וכולי.
הקשר בין תסמונת מטבולית לבין אבני כליה


תסמונת מטבולית כוללת 4 קרטריונים:

א. משקל יתר, ובעיקר כאשר הקילוגרמים המיותרים נערמים כחגורת שומן באזור המותניים;
ב. יתר-לחץ או אף לחץ-דם גבולי;
ג. רמה גבוהה של טריגליצרידים או רמה נמוכה של HDL-כולסטרול;
ד. רמה גבוהה של גלוקוזה.


התסמונת המטבולית הינה תופעה ששכיחה בעולם המערבי והקשר בינה לבין אורח חיים הוא חד משמעי ומוכח. ישנם מחקרים רבים המראים את הקשר בין שכיחות אבני כליה לבין התסמונת המטבולית.
התסמונת המטבולית מקושרת עם שינויים בתפקודי הכליה. מכאן הקשר הישיר בין היווצרות אבני כליה לבין תזונה מערבית. תזונה הכוללת מזונות עתירי שומן רווי ושומן צמחי מוקשה ופחמימות מזוקקות בעלי אינדקס גליקמי גבוה קשורה חד משמעית לתסמונת המטבולית.
מחקר בדק את הקשר בין התסמונת המטבולית ורמת ה PH של מטופלים ללא היסטוריה של אבנים בכליות. המחקר כלל 148 מבוגרים. נבדקו פרמטרים לתסמונת המטבולית כגון BMI, טריגליצרידים, סוכר ותנגודת לאינסולין. נמצא כי יש קשר בין רמה גבוהה של חומציות בשתן לבין המצאות התסמונת המטבולית (11)
על פי תסקיר שנערך בארה"ב על מדגם של מבוגרים מגיל 20 נמצא כי 4.7% דיווחו על אבני כליה. כמות גבוהה של אפיונים של התסמונת המטבולית קושרה לסיכון גבוה של אבני כליה:
0 אפיונים של תסמונת מטבולית – 3% אבני כליה
3 אפיונים – 7.5%
5 אפיונים – 9.8%
לאחר שכלול גיל ועוד, המסקנה הייתה שהמצאות 2 או יותר אפיונים העלה בצורה משמעותית את הסיכון לאבני כליה. הקריטריונים לתסמונת המטבולית נלקחו מ the American Heart Association and National Heart, Lung, and Blood Institute (12)
לסיכום, תזונה דלה בחלבון מן החי ועשירה בסיבים תזונתיים, תזונה צמחונית המורכבת מכמות גבוהה של ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וגרעינים לא קלויים, המכילים שפע של מגנזיום, אשלגן ו B6, תוריד את הסיכון להיווצרות אבני כליה אדיופטיים ואף עלולה למנוע הישנות של היוצרות האבנים. בנוסף, חשוב לשמור על תזונה דלה בשומן הכוללת פחמימות מורכבות בעלי אינדקס גליקמי נמוך, על מנת למנוע עודף משקל והתפתחות של התסמונת המטבולית כגורם סיכון לאבני כליה.


References

1. Time trends in reported prevalence of kidney stones in the United States: 1976–1994, Kiriaki K Stamatelou, Mildred E Francis, Camille A Jones, Leroy M Nyberg Jr and Gary C Curhan, Kidney International (2003) 63, 1817–1823; doi:10.1046/j.1523-1755.2003.00917.x
2. Robertson WJ, Peacock M. Epidemiological factors in the genesis of calcium-containing urinary stones. In: Linari F, Bruno M, Fruttero B, Marangella M eds. Metabolic, physico-chemical, therapeutical aspects of urolithiasis. Milano: Wichtig Editore, 1981; 5-20.
3.Robertson WG, Hughes H. Epidemiology of urinary stone disease in Saudi Arabia. In: Ryall R, Bais R, Marshall VR, Rofe AM, Smith LH, Walker VR eds. Urolithiasis 2. New York and London: Plenum Press, 1994; 453-5
4. Nguyen QV, Kalin et al: Sensitivity to meat protein intake and hyperoxaluria in idiopathic calcium stone formers. Kidney Int. 2001 Jun;59(6):2273-81.
5. Yoshida O, Okada Y, Horii Y, Takeuchi H. Descriptive epidemiology of urolithiasis in Japan. In: Walker VR, Sutton RAL, Cameron ECB, Pak CYC, Robertson WG eds. Urolithiasis. New York and London: Plenum Press, 1989; 651-4.
6. Relationship of animal protein-rich diet to kidney stone formation and calcium metabolism, NA Breslau, L Brinkley, KD Hill and CY Pak, Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, Vol 66, 140-146
7. A control study of dietary factors in renal stone formation
Br J Urol. 1981 Oct;53(5):416-20., O'Shea B, Kevany JP, McCormick JS
8. A case-control study of dietary intake of renal stone patients. II. Urine biochemistry and stone analysis.
Griffith HM, O'Shea B, Maguire M, Koegh B, Kevany JP.
Urol Res. 1986;14(2):75-82.
9. POTASSIUM-MAGNESIUM CITRATE IS AN EFFECTIVE PROPHYLAXIS AGAINST RECURRENT CALCIUM OXALATE NEPHROLITHIASIS, Bruce Ettinger, Charles Y.C. Pak , John T. Citron, Carl Thomas, Beverley Adams-Huet, Arline Vangessel
The journal of urology, Volume 158, Issue 6, Pages 2069-2073 (December 1997)
10. Intake of Vitamins B6 and C and the Risk of Kidney Stones in Women, GARY C. CURHAN, WALTER C. WILLETT , FRANK E. SPEIZER and MEIR J. STAMPFER, Am Soc Nephrol 10:840-845, 1999
11. Low urine pH: a novel feature of the metabolic syndrome, Maalouf NM, Cameron MA, Moe OW, Adams-Huet B, Sakhaee K. Clin J Am Soc Nephrol. 2007 Sep;2(5):883-8. Epub 2007 Aug 16
12. Metabolic syndrome and self-reported history of kidney stones: the National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES III) 1988-1994. West B, Luke A, Durazo-Arvizu RA, Cao G, Shoham D, Kramer H,Am J Kidney Dis. 2008 May;51(5):741-7. Epub 2008 Mar 20.


לילך נהרי-נטורופתית מומחית