קוליטיס - טיפול טבעי רמיסיה והקלה

קוליטיס כיבית Ulcerative Colitis הינה מחלה כרונית דלקתית וכיבית המופיעה ברירית של המעי הגס.

זוהי מחלה אוטואימונית, כלומר, מערכת החיסון מזהה את תאי המעי כתאים זרים לגוף.

בתהליך זה מערכת החיסון מייצרת נגדם נוגדנים ופוגעת בתאים על ידי פעילות דלקתית.

מחלה זו מאופיינת בהתקפים המתבטאים בתסמינים שונים, בעיקר שלשול דמי.

מיקום הדלקת יכול להופיע לאורך כל המעי הגס המחבר בין המעי הדק לפי הטבעת.

במאמר להלן נפרט על דרכי טיפול טבעי בקוליטיס, גורמים, אבחנות ועוד.

סוגי קוליטיס

ישנם תתי הגדרות לקוליטיס כיבית על פי המיקום שלהם:

פרוקטיטיס (Proctitis) דלקת קרוב לפי הטבעת

פרוקטוסיגמואידיטיס (Proctosigmoiditis) – דלקת בפי הטבעת ובחלק התחתון של המעי הגס (סיגמואיד)

פנקוליטיס (Pancolitis) – דלקת מפושטת הכוללת את כל המעי הגס

חוץ מקוליטיס כיבית, ישנם סוגים נוספים של קוליטיס לא ממקור אוטואימוני.

קוליטיס יכולה להיווצר עקב גורמים אחרים הכוללים:

מקור זיהומי (כמו חיידק או וירוס)

בעיות אספקת דם למעי (בחסימה של כלי הדם)

פגיעה במעי (כמו לאחר ניתוח)

חשוב לזכור

קוליטיס כיבית [אוטואימונית] היא הסוג השכיח ביותר

סימפטומים נפוצים של קוליטיס

קוליטיס מאופיינת במספר תסמינים שכיחים העלולים להופיע יחד או בנפרד:

שלשולים או צואה רכה ומימית
דימום או ריר ביציאות
יציאות מרובות כולל תחושת דחיפות
כאבי בטן – בעיקר בבטן אמצעית ותחתונה
דימום מפי הטבעת בעיקר בזמן יציאה
חום גובה בהתקף עלול להגיע ל 37-38 מעלות

תסמינים מערכתיים נוספים:

עייפות ותחושת חולי כללית
חוסר תאבון
ירידה במשקל עקב הפחתה בצריכה הקלורית היומית
דחף ללכת לשירותים, לא תמיד עם יציאה ותחושת התרוקנות
אבצסים באזור פי הטבעת שלעיתים מפרישים מוגלה

רוצה שנחזור אליך לייעוץ?

סיבוכים אפשריים של קוליטיס

קוליטיס כיבית היא מחלה מערכתית המערבת את מערכת החיסון.

מערכת החיסון פועלת בכל הגוף ולכן הדלקת יכולה להופיע במקומות נוספים בגוף.

סיבוך שכיח של מחלה זו היא דלקות מפרקים.

עלולה להופיע פריחה אופיינית בעור, אנמיה וחולשה בעקבות הדלקת והשלשולים.

בנוסף יתכן ויופיעו בחילות והקאות בעקבות הרגשת החולי הכללית.

גורמים לקוליטיס כיבית

הסיבות ברקע להופעת קוליטיס כיבית אינם חד משמעיים.

כמו רוב המחלות האוטואימוניות לא ידועות בוודאות הסיבות.

ישנם כמה השערות וכיווני מחקר המזהים גורמים שונים לקוליטיס.

גנטיקה

מחקרים מראים כי קיימת נטייה גנטית להופעת קוליטיס.

במידה ויש חולה קוליטיס במשפחה זה מעלה את הסיכון לבני המשפחה לחלות.

תזונה

נמצא כי לתזונה השפעות שונות על היווצרות קוליטיס כיבית.

מזונות מסוימים מגבירים את הסיכון להתפרצות המחלה ועליה בתדירות ההתקפים.

תגובה זו מתרחשת לרוב על ידי הגברת התגובה החיסונית והגברת התגובה הדלקתית.

לעמת זאת מזונות מסוימים מאזנים ומעודדים איזון ויכולים להוביל לרמיסיה.

מחקרים אפדימיולוגים מראים את הקשר בין תזונה מערבית לשכיחות של הופעת קוליטיס ומחלות אוטואימוניות אחרות.

הרכב חיידקי המעיים

המעי שלנו מאכלס זנים רבים של חיידקים. זני חיידקים מסוימים בעלי תפקידים לאיזון חיסוני ומניעת מצבים אוטואימוניים.

עקב ריבוי צריכת אנטיביוטיקה זני חיידקים שאמורים היו להגן עלינו מפני מצבים דלקתיים נכחדים במעי.

מצב זה משאיר את הגוף חשוף לתגובות אוטואימוניות.

תמיכה באיזון פלורת המעי תהווה בסיס להחלמה ושיקום הגוף.

גורמים סביבתיים נוספים שמשפיעים

מתח גבוה
עישון קבוע
עודף משקל
חוסר פעילות גופנית
עומס מטבולי

כל אלו עלולים לעודד תגובה דלקתית מצד מערכת החיסון.

רוצה שנחזור אליך לייעוץ?

קוליטיס טיפול טבעי

מטרת טיפול טבעי בקוליטיס הוא ליצור סביבה אופטימלית לגוף כדי להגיע לאיזון.

ישנה חשיבות בהפחתת התגובה החיסונית הדלקתית ולעודד רמיסיה של המחלה לטווח ארוך.

הטיפול הנטורופתי כולל תכנית תזונתית, צמחי מרפא ודגש על היבטים נוספים באורח חיים היכולים לעודד איזון והבראה.

תזונה נכונה לטיפול בקוליטיס

תזונה חשובה ביותר לכל אדם שהרי התזונה היא המקור לאנרגיה ולרכיבים חיוניים לגוף על מנת להתקיים.

התזונה היא אבני הבניין מהם הגוף שלנו בנוי. על אחת כמה וכמה יש חשיבות רבה לתזונה בטיפול במערכת העיכול.

זהו המקום בו יש מגע ישיר עם רכיבי התזונה השונים.

למרכיבי התזונה המשפיעים על ריריות המעי הגס ופעילות מערכת החיסון רבדים רבים והשפעות עמוקות.

תכנית הטיפול אשר נבנית אינה חד ממדית אלא לוקחת בחשבון מגוון רחב של היבטים.

להלן כמה נושאים הנלקחים בחשבון בבניית מסגרת תזונתית מאזנת

חיידקי המעי ובריאות המעי

המעי שלנו מאכלס לכל אורכו אוכלוסיות חיידקים שונות ומגוונות בעלי תפקידים משמעותיים לבריאותינו ואיזון הגוף.

שמירה על איזון חיידקי המעי היא הבסיס למניעת מחלות בגוף ובמעי בעיקר.

אחד הגורמים העיקריים המווסתים את פלורת המעי היא התזונה שאנו אוכלים.

התזונה המערבית המודרנית מאופיינת בריכוז גבוה של בשומנים רוויים וסוכרים פשוטים ודלה בסיבים תזונתיים.

תזונה זו עלולה ליצור חוסר איזון במארג החיידקים החיים במעי ולהוביל לבעיות בריאותיות רבות.

בין השאר, פגיעה בתפקוד מערכת החיסון וייצור מוגבר של גורמי דלקת .

מסגרת תזונתית נכונה, עשירה ברכיבים צימחייים וסיבים תזונתיים, יכולה לשפר את היחס בין חיידקים "רעים" (כמו אי קולי -Eschericha coli) לבין חיידקים "טובים" כמו ביפידובקטריום ( Bifidobacterium) וכתוצאה מכך להפחית את הדלקתיות ולשמור על רמיסיה.

צריכת סיבים תזונתיים

בזמן דלקת פעילה חשוב לצמצם את צריכת הסיבים התזונתיים על מנת שלא לגרום לגירוי נוסף במעי ולהחמיר את התסמינים השונים כמו שלשולים וכאבי בטן.

עם זאת מספר מחקרים הראו כי שילוב סיבים תזונתיים בתזונה של חולים ברמיסיה של קוליטיס כיבית עשוי להיות בעל השפעות מועילות.

צריכה מרובה של סיבים, בעיקר סיבים מסיסים, תומכת בשגשוג חיידקי מעי טובים התורמים באיזון חיסוני והפחתת הדלקת ומייצרים חומרים חשובים לשמירה על תקינות הריריות.

צריכת מזונות עשירים באומגה 3

חומצות השומן אומגה 3 משמשים ליצירה של הורמונים מקומיים (בשם איקוסנואידים) בעלי השפעות אנטי דלקתיות.

להורמונים הללו יש את היכולת לגייס תאי מערכת חיסון (כגון נויטרופילים) לעורר שיקום של תאים של רירית המעי הפגועה.

מרכיבים אלו יכולים לשפר את תפקוד חיידקי המעי, וכתוצאה מכך שינויים אלה גורמים לייצור מוגבר של חומרים אנטי דלקתיים, כגון חומצות שומן קצרות שרשרת.

כמו כן, חומצות שומן אומגה 3 בשיתוף פעולה עם מערכת החיסון וחיידקי המעי יכולים כנראה להשפיע על הפחתת חדירות דופן המעי, מה שמפחית תגובה חיסונית דלקתית.

צמחי מרפא לטיפול בקוליטיס

ישנם צמחי מרפא רבים בעלי השפעה מיטיבה עם איזון מערכת החיסון ופעילות אנטי דלקתית.

להלן כמה צמחי מרפא בעלי השפעה אנטי דלקתית ומשקמת על ריריות המעי גס, ולכן יעילים הן לטווח ארוך במצבי רמיסיה והן לתמיכה בזמן דלקת פעילה:

אלורווה – Aloe vera

אלוורה הוא צמח טרופי המשמש ברפואה המסורתית ברחבי העולם והוא נחקר בשל יכולתו להקל על דלקת קוליטיס כיבית.

החלק בשימוש הוא ג'ל האלוורה השקוף בחלק הפנימי של העלים.

לאלוורה פעילות אנטי דלקתית , תודות לחומרים פעילים מגוונים.

הנחקר מבניהם בשם אייסמנאן, בעל פעילות משקמת ומרפא ריריות אלוורה מתאימה לשימוש בזמן דלקת ולשמירה על איזון המעי ברמיסיה.

בין השאר היא גם תומכת בפלורת מעי תקינה ומאוזנת. חשוב להמנע מהחלק החיצוני והירוק של העלה שעלול להוביל לשלשולים.

בוסווליאה Boswellia serrata

בוסווליה או לבונה הודית היא צמח המשמש באופן מסורתי גם לטיפול בקוליטיס כיבי.

החלק הפעיל של הצמח זה השרף המכיל את החומר הפעיל חומצה בוסוולית, המרכיב העיקרי של בוסווליה.

מחקרים הראו שחומצה בוסוולית בעלת פעילות אנטי דלקתית על ידי עיכוב אנזים בשם 5-ליפוקסיגנאז , אנזים האחראי ליצירת הורמונים מעודדי דלקת.

ליקוריץ Licorice

ליקוריץ, המופק משורש הצמח, נמצא בשימוש נרחב ברפואת צמחי המרפא למגוון מצבים ומחלות.

לליקוריץ יש גם תכונות מאזנות חיסון ותומכות בגוף באיזון רמות מתח.

לליקוריץ מגוון רחב של חומרים פעילים, כולל גליצריזין, נחשבים כאחראים לפעילות אנטי דלקתית .

מנגנון הפעילות האנטי דלקתית מורכב והוא כולל הפחתה של מרכיבים מעודדי דלקת כגון NF-κB, TNF-α ו-ICAM-1 בריריות מודלקות.

אולמוס Slippery elm (Ulmus fulva)

אולמוס הינו צמח מרפא המופק מקליפת עץ הבוקיצה.

זהו צמח ותיק ברפואת הצמחים ששימש את האינדיאנים לטיפול בשיעול, שלשולים ותלונות אחרות במערכת העיכול.

לאולמוס השפעות נוגדות החמצון ומשקמות ריריות מודלקות במצבים של מחלת מעי דלקתית.

בנוסף הוא עשיר במוצילגים, חומרים ריריים המשפיעים על הריריות והרקמות , מגנים ומשקמים אותם.

זהו צמח עדין שניתן לקחת אותו לתקופות ממושכות במצבים דלקתיים ולמניעת דלקות במעי.

כיצד מאבחנים קוליטיס

אבחון קוליטיס נעשה במספר שלבים.

ראשית תשאול המטופל והופעת תסמינים רלוונטיים מעלים את החשד לדלקת במעי.

לאחר תשאול ישלח הרופא את המטופל לבדיקת צואה בשם קאלפרוטקטין.

קאלפרוקטקין הינו חלבון המופרש ברמות גבוהות בזמן דלקת.

במידה ונמצאה רמה גבוהה של חלבון זה יש צורך בבירור נוסף.

על מנת לקבל אבחנה סופית יש לעשות בדיקה אנדוסקופית הנקראת קולונוסקופיה.

בבדיקה זו מוחדר צינור עם מצלמה למעי הגס.

במידה ויש ממצאים היינו מקומות בהם הרירית נראית מודלקת, נלקחת ביופסיה.

בבדיקה מיקרוסקופית מבררים את סוג הדלקת.

בדיקות נוספות שהרופא יכול לשקול על מנת לאבחן את המחלה הם קפסולת וידיאו, CT, MRI ואולטרסאונד מעי.

טיפול קונבנציונאלי בקוליטיס

מטרת הטיפול הקונבנציונאלי בקוליטיס זה להביא לרמיסיה ארוכה על ידי דיכוי מערכת החיסון ומניעת דלקת פעילה במעי.

הקו הראשון של הטיפול הוא תרופות ממשפחת 5-ASA כמו רפאסל, פנטסה ואסאקול, הניתנות למניעה של התלקחות הדלקת.

תרופות אילו ניתנות באופן קבוע מרגע אבחנת המחלה ואמורות להילקח לאורך השנים.

במידה ותרופות אילו לא מספיקות, ועדיין יש התקפי דלקת במעי, משלבים תרופות לדיכוי חיסוני כמו אימוראן או מטוטרקסט.

במידה ויש התלקחות של הדלקת משלבים טיפול תרופתי של סטרואידים.

מכיוון שלסטרואידים תופעות לוואי רבות והשפעות חמורות על הבריאות לטווח ארוך, ההעדפה תהיה טיפול מקומי בפי הטבעת.

בליעת סטרואידים דרך הפה או קבלה דרך הוריד משפיעה מערכתית וניתנת רק במצבים של התלקחות קשה שלא מגיבה לתרופות אחרות.

קבוצה חדשה של תרופות בטיפול במצבים אוטואימוניים הם תרופות ביולוגיות שאמורות לעזור במצבי התקף ולקדם רמיסיה.

כיום הם מוצעות למטופל רק לאחר שהתרופות מהדור הישן נוסו ללא הצלחה טיפולית.

במצבים נדירים יש צורך לכרות את המעי הגס במידה והדלקת אינה מגיבה לטיפול תרופתי ונוצר נזק מסכן חיים במעי.

מחקרים

שימוש בטיפולים משלימים בחולים עם IBD

צמחי מרפא לטיפול בקוליטיס כיבית

פרוביוטיקה לרמיסיה ושמירה עליה במחלת קרוהן וקוליטיס כיבית

קוליטיס • טיפול טבעי