אנדומטריוזיס - טיפול וריפוי טבעי

אנדומטריוזיס - רקע כללי

אנדומטריאוזיס מתרחש כשיש גדילה של רקמת הרחם מחוץ לרחם, במקומות אחרים בגוף. אנדומטריאוזיס יכול לקרות רק בגיל הפוריות, לאחר התחלת קבלת הווסת. הגילאים השכיחים ל אנדומטריאוזיס הם 20-40. בממוצע 5-20% מהנשים בגיל הפוריות סובלות מנדומטריאוזיס.

סימפטומים שכיחים לאנדומטריאוזיס

• כאב בזמן ולפני דימום ווסתי (לרוב מדובר על כאב גדול יותר מכאבי מחזור "רגילים")
• כאב בזמן ואחרי קיום יחסי מין
• כאב בזמן הטלת שתן
• כאב גב תחתון ותנועתיות מעיים כואבת עם צואה רכה בזמן דימום ווסתי
• רגישות וכאב עמום באגן

סימפטומים אחרים כוללים לאנדומטריאוזיס

• כתמי דם לפני קבלת ווסת
• דימומים וסתיים כבדים או ארוכים יותר מהנורמה
• אי פוריות

הסיבה המדויקת לאנדומטריוזיס אינה ידועה. יש קשר ישיר בין אנדומטריוזיס לחוסר איזון הורמונלי. אנדומטריוזיס לרוב אינו פעיל בזמן הריון. הריון בגיל צעיר מוריד את הסיכון לאנדומטריוזיס.

המקומות השכיחים בהם ניתן למצוא אנדומטריוזיס

הרקמה החיצונית של הרחם, חצוצרות, שחלות, חלל האגן, החלל בין הנרתיק לפי הטבעת. קשה לאבחן אנדומטריוזיס, ולרוב האבחנה הסופית נעשית על ידי לפרסקופיה – הכנסת סיב אופטי לחלל הבטן כדי לראות אם יש רקמת רחם במקומות אחרים בחלל הבטן. מטרת הטיפול הקונבנציונלי הוא לדכא את רמות ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, הורמונים הגורמים לצמיחת האנדומטריאוזיס. אנדומטריוזיס קל עד בינוני לרוב מוקל בגיל המעבר, עם הפסקת קבלת הווסת.

אנדומטריוזיס - טיפול נטורופתי טבעי

הטיפול הנטורופתי יעיל במצבי אנדומטריוזיס קלים עד בינוניים. במצבים חמורים יותר יש לשקול ניתוח. בעזרת תזונה נכונה, פעילות גופנית, תוספי תזונה וטכניקות להרפיית מתחים ניתן להשיב את האיזון ההורמונלי לגוף ולטפל ב אנדומטריוזיס. תזונה נטולת אסטרוגנים, ועשירה במזונות שתורמים לרמת אסטרוגן ופרוגסטרון מאוזנת בגוף, יעילה בטיפול ב אנדומטריוזיס. הכלי העיקרי במסגרת הטיפול הנטורופתי ב אנדומטריוזיס הינו צמחי מרפא. ישנם צמחי מרפא המאזנים הורמונלית את הגוף כגון דיאוסקוראה וויטקס. במסגרת הטיפול הנטורופתי נבנית פורמולת צמחי מרפא שמטרתה העיקרית היא איזון וחיזוק מערכת הרביה של האישה, אך לפי ההיסטוריה הרפואית והסימפטומים איתה באה המטופלת, שמים דגש על מערכות נוספות בגוף שזקוקות לתמיכה.

אנדומטריוזיס - שאלות ותשובות אודות הטיפול הנטורופתי

שאלה:
אני בת 33 מנסה שנה וחצי להרות, סובלת מ אנדומטריוזיס, שנתגלה בלפרוסקופיה. אין לי כאבי בטן בזמן הוסת או כל סימנים אחרים של המחלה. בדימום הוסת הנוכחי (וגם בזה שהיה לפני חודשיים) הבחנתי בגושים חומים כהים (קרישי דם?). שאר הדימום היה אדום ודליל. כמו כן נתגלתה לי ציסטה בשחלה (מוקד אנדו) לפני חודשיים והחודש ראו מגמת גדילה שלה. האם יש תוספי מזון או צמחי מרפא המומלצים על מנת לסלק את הציסטה ולמנוע קרישי דם בזמן הוסת?
תשובה:
במידה ואין כאבים חזקים בזמן ווסת ניתן להסיק כי ה אנדומטריוזיס אינו חריף, ומצבך יחסית טוב. כשלא נכנסים להריון יש התעקשות מצד הרופאים לאבחן את הבעיה ולעיתים, מרוב בדיקות, מוצאים משהו, שאולי לא היו מגלים אילולי נכנסת להריון. מומלץ לך לנסות טיפול נטורופתי שיתבסס בעיקר על צמחי מרפא מאזנים הורמונלית ומקדמי הריון. מנסיון שלי, צמחי מרפא יכולים לאזן הורמונלית ולפתור את בעיית האנדומטריוזיס, הציסטה בשחלות, וכמובן, לעזור לך להיכנס להריון.

שאלה:
אני בת 26. אני סובלת מזה כ- 10 שנים מתופעות שונות לפני המחזור החודשי, לצערי התסמינים והתופעות האלו החמירו עם הזמן. כדורים לא עוזרים יותר. הסימפטומים שיש לי: pms חזק - כאבי בטן חזקים וצורך ללכת לשירותים אך אין יציאה, הקאות, תחושה רעב עד כדי אי תפקוד מוחלט - אני מגיעה למצב בו אני שוכבת במיטה בלי יכולת לזוז. בעקבות כל התסמינים ערכתי סדרת בדיקות ולאחרונה הרופא איבחן שיש לי אנדומטריוזיס כולל ציסטות שונות בשחלות -הוא המלית לי לעשות שאיבת ביציות ואז ניתוח. הייתי מאוד שמחה להבין האם יש אפשרות לטפל באנדומטריוזיס וציסטות ללא ניתוח? האם יש תזונה או צמחי מרפא או משהו נוסף היכול לסייע? הרצון שלי הוא לנסות ולהימנע מניתוח כמה שניתן. מרפא, תזונה, תוספים...?
תשובה:
יש צורך לבחון לגופו של עניין מה מצבך ועל פי זה להחליט כיצד לפעול בדרך טבעית על מנת לטפל באנדומטריוזיס וכן בציסטות הנלוות - מה שבעיקר קובע כאן זה רמת החומרה של האנדומטריוזיס וכן גודלן של הציסטות - במצבים קלים ובגדלים קטנים יש אפשרות לעבוד על איזון הורמונלי על מנת להגיע לאיזון ולספק מענה ראוי לאנדומטריוזיס ולציסטות. זהו טיפול המבוסס בעיקרו על תזונה עשירה ברכיבים התומכים באיזון הורמונלי נשי (מזונות עשירים בפיטואסטרוגנים לדוגמא) וכן שילוב של צמחי מרפא שונים המוכרים ביכולתם לסייע באיזון הורמונלי ובכך לספק טיפול טבעי לאדומטריוזיס.