077-2308074 טלפון

מידע נוסף וקביעת תור | 077-2308074

בית / הליקובקטר וטיפול באנטיביוטיקה – יעילות ותופעות לוואי

הליקובקטר וטיפול באנטיביוטיקה – יעילות ותופעות לוואי

מאת:

לילך נהרי ND, מוסמכת בנטורופתיה
ניווט מהיר

אנטיביוטיקה היא הטיפול הקונבנציונאלי המקובל למיגור החיידק. טיפול טבעי להכחדת הליקובקטר מהווה חלופה טבעית ויעילה.

הגישה הטיפולית בהליקובקטר השתנתה עם התקדמות ההבנה ביחס למנגנוני הפעולה ודרכי ההישרדות של החיידק בקיבה.

ישנן מספר דרכי טיפול אנטיביוטי בהליקובקטר כאשר השיקול המרכזי בבחירת הפרוטוקול היא עמידות החיידק. שיקולים נוספים כוללים רגישות המטופל לאנטיביוטיקה, טיפולי אנטיביוטיקה קודמים, רקע רפואי ועוד.

טיפולים אנטיביוטיים מקובלים כיום:

• טיפול משולש
• טיפול מרובע
• טיפול קו שלישי

כל אחד מהטיפולים עשוי להגיע בשילובים שונים של תרופות המאפשר פרוטוקולים יותר מגוונים.

טיפול משולש להליקובקטר

לרוב טיפול קו ראשון, מורכב משילוב של 2 סוגי אנטיביוטיקה ותרופה ממשפחת PPI – במטרה להוריד את רמת החומציות בקיבה.

טיפול משולש, הכולל תרופה להורדת חומציות, נחשב לפרוטוקול מועדף באזורים בעולם בהם עמידות החיידק לאנטיביוטיקה מסוג קלריתרומיצין היא נמוכה.

בישראל עמידות החיידק לקלריתרומיצין גבוהה. לכן, על פי המלצת האיגוד לגסטרואנטרולוגיה ולמחלות כבד ושל איגוד רופאי המשפחה בישראל – מומלץ לטפל בחיידק בטיפול מרובע.

טיפול טבעי מהווה חלופה יעילה לזיהום הליקובקטר – זהו טיפול משולב הכולל התייחסות רחבה לשיקום הקיבה והכחדת החיידק

לחצו כאן לעוד פרטים

טיפול משולש – שילובי תרופות

1. קלריתרומיצין Clarithromycin
250-500 מ"ג בד"כ פעמיים ביום למשך 7-14 יום [בגלל עמידות החיידק לאנטיביוטיקה זו המינון יעמוד לרוב על 500 מ"ג פעמיים ביום]

2. אמוקסיצילין Amoxicillin SF
500-1000 מ"ג בד"כ פעמיים ביום

[חלופה לאחד מ-2 סוגי האנטיביוטיקה לעיל היא מטרונידזול Metronidazole 250-500 מ"ג]

3. תרופה ממשפחת PPI כגון:
• נקסיום
• אומפרדקס
• דקסילנט
• לנטון
• וכו'

שילובים נוספים:
לפי שיקול הרופא, רגישות החיידק או תגובת המטופל – יתכנו שילובים נוספים של טיפול משולש הכוללים תרופות כגון: ריפאבוטין, וונופראזן (vonoprazan).

משך הטיפול המומלץ

משך הטיפול המשולש נקבע על פי אחוזי ההצלחה בהכחדת הליקובקטר. סקירת מחקרים מקיפה העלתה את הנתונים להלן:

7 ימי טיפול משולש – 72.9% הצלחה בהכחדת החיידק.
14 ימי טיפול משולש – 81.9% הצלחה בהכחדת החיידק.

רוצה שנחזור אליך לייעוץ?

    טיפול מרובע להליקובקטר

    נחשב כטיפול קו שני לחיסול הליקובקטר, במידה והטיפול המשולש לא הצליח למגר את הזיהום. בישראל שכיח להתוות את הטיפול המרובע כטיפול ראשון בגלל עמידות הליקובקטר לקלריתרומיצין.

    טיפול מרובע – שילובי תרופות

    1. אמוקסיצילין Amoxicillin SF
    500-1000 מ"ג בד"כ פעמיים ביום.

    2. קלריתרומיצין Clarithromycin
    250-500 מ"ג בד"כ פעמיים ביום או 1000 מ"ג בשחרור איטי.

    3. מטרונידזול Metronidazole
    250-500 מ"ג 3 פעמים ביום.

    4. נקסיום או תרופה דומה מהמשפחה

    משך טיפול מרובע מומלץ: בין 10-14 ימים.

    טיפול מרובע עשוי לכלול שילובי אנטיביוטיקה אחרים כגון: טטרציקלין Tetracycline, ציפרופלוקסצין Ciprofloxacin כחלק מההתאמה ביחס לרגישות, עמידות החיידק ועוד.

    טיפול קו שלישי

    במידה וטיפול משולש ו/או מרובע לא הצליחו להכחיד את החיידק – עוברים לטיפול קו שלישי. בקו שלישי חייבים לבדוק את פרופיל העמידות של החיידק, לרוב בביופסיה. על בסיס איתור זן החיידק, וכן היבטים רלוונטיים אחרים, ייקבע סוג הטיפול. בקו שלישי יש להמנע מסוגי אנטיביוטיקה בהם נעשה שימוש שלא הצליח.

    נתונים על טיפול אנטיביוטי לחיידק הליקובקטר פילורי

    טיפול אנטיביוטיקה בהליקובקטר – תופעות לוואי

    אחד המכשולים הגדולים בטיפול אנטיביוטי לחיידק הליקובקטר הן תופעות הלוואי הנלוות לנטילת התרופות.

    טיפול אנטיביוטי עלול להיות מלווה בתופעות לוואי אשר לרוב הן נסבלות. לעיתים, תופעות הלוואי קשות ולא מאפשרות השלמת הטיפול.

    תופעות לוואי של אנטיביוטיקה יתבטאו בד"כ במערכת העיכול והן עלולות לכלול תסמינים כגון:

    • יציאות לא תקינות
    • כאבי בטן
    • בחילות או הקאות
    • גזים ונפיחות
    • טעם מתכתי בפה
    • עייפות
    • כאבי ראש
    • ועוד

    תופעות לוואי המחייבות פניה לרופא:

    • אלרגיות קשות
    • גירוד או פריחה
    • קשיי נשימה
    • הקאות דם
    • דימום במערכת העיכול

    חשוב לזכור

    אם מופיעות תופעות לוואי כלשהן יש לפנות לייעוץ רפואי – גם אם הן קלות.

    על מנת לצמצם ככל האפשר תופעות לוואי יש לבחון אינטראקציה עם תרופות אחרות וכן רגישויות שונות. טרם התאמת הטיפול האנטיביוטי חשוב לעדכן את הרופא בכל תרופה או תוסף תזונה שלוקחים וכן במצב בריאותי נוכחי.

    זנים של חיידק הליקובקטר

    ישנם זנים שונים של הליקובקטר וישנן תתי חלוקות המסווגות את סוג הזיהום לפי פרמטרים שונים. ניתן להבחין באופן כללי בין 2 סוגים מרכזיים של זנים ביחס לרמת הסיכון של כל זן:

    זן הליקובקטר מסוג ראשון:
    אלו חיידקים המכילים סוגי חלבון שונים והם מסוכנים יותר מאחר והדבקות בזן שכזה מעלה את רמת הסיכון לדלקת חריפה, אולקוס, כיב תריסריון ועוד.

    זן הליקובקטר מסוג שני:
    קבוצת זנים זו של החיידק בעלי רמת סיכון נמוכה יותר להתפתחות כיבים בקיבה ופגיעה משמעותית יותר ברקמת הרירית.

    חשיבות אבחנה של סוג הזן

    היכולת לזהות בצורה מדויקת את זן החיידק תאפשר התאמת טיפול מדויק ובקרה טובה יותר ביחס לשימוש באנטיביוטיקה.

    הסכנה בשימוש יתר באנטיביוטיקה

    מרבית הרופאים יעדיפו טיפול אנטיביוטי במידה ומאובחן הליקובקטר, ללא קשר לזן החיידק, חומרת המצב, הימצאות דלקת בקיבה ועוד.

    על פי דו"ח התוכנית הלאומית למדדי איכות – נמצא כי בשנת 2021 נמדדה בישראל עלייה בשימוש בתרופות אנטיביוטיות.

    ביחס למדינות ה-OCED ישראל מובילה ונמצאת מעל הממוצע.

    גם ארגון הבריאות העולמי ממליץ לרופאים לעשות מאמץ ולצמצם את השימוש באנטיביוטיקה.

    ד"ר איתי גל מציג נתונים עגומים במאמר ב-YNET:

    "ישראל היא אחת משיאניות העולם בשימוש יתר באנטיביוטיקה, מבקר המדינה כבר הזהיר כי השימוש הנפוץ באנטיביוטיקה תורם לאלפי מקרי תמותה בשנה מזיהומים מחיידקים עמידים".

    מדוע נותנים תרופה כמו נקסיום להורדת חומציות עם אנטיביוטיקה?

    בד"כ מרבית פרוטוקולי הטיפול האנטיביוטי כוללים סוג כלשהוא של תרופה ממשפחת PPI כמו נקסיום, אומפרדקס וכו'. מטרת התרופה היא להפחית את חומציות הקיבה. הסיבה המרכזית לשילוב תרופה זו היא עמידותו של החיידק בסביבה חומצית.

    כאשר החומציות בקיבה גבוהה:
    החיידק מתקשה להתרבות והוא נכנס למצב הישרדות קליפתי של "גולם".
    בחומציות גבוהה החיידק עמיד יותר לאנטיביוטיקה!

    כאשר החומציות בקיבה יורדת:
    החיידק עובר למצב התרבות והוא מתחיל לשגשג על רירית הקיבה.
    בחומציות נמוכה החיידק פגיע יותר לאנטיביוטיקה.

    שורה תחתונה

    יש צורך להפחית את חומציות הקיבה על מנת להגביר את יעילות האנטיביוטיקה בהכחדת החיידק.

    שאלות ותשובות

    קיבלתי ישר טיפול מרובע – האם בסדר?

    בישראל נהוג לתת טיפול מרובע כקו ראשון מאחר וישנה אצלנו עמידות של החיידק לאנטיביוטיקה מסוג קלריתרומיצין. טיפול מרובע, מטבע הדברים, חזק יותר ומאפשר אחוזי הצלחה גבוהים יותר במיגור הליקובקטר. בסופו של דבר שיקול הדעת של הרופא.

    מה עושים אם האנטיביוטיקה גורמת לתופעות לוואי כמו בחילות?

    במידה ומופיעות בחילות או תופעות לוואי אחרות, יש לעדכן את הרופא. במידה והתופעות לא חמורות הן לרוב יעברו עם סיום האנטיביוטיקה. במשך נטילת האנטיביוטיקה ניתן להקל על הבחילות על ידי שתיה מרובה של מים על מנת לפנות את הרעלים עקב האנטיביוטיקה המתפרקת בגוף. ניתן לשלב חליטות של מנטה, נענע, לואיזה על מנת להפיג את תחושת הבחילה וכן לאכול מנות קטנות ומבושלות לאורך היום על מנת להקל על העיכול.

    האם יש צורך לקחת פרוביוטיקה?

    לאנטיביוטיקה יש השפעה גורפת בקטילת מזהמים כולל חיידקים טובים החשובים לשמירה על פלורת מעי מאוזנת. ההמלצה ליטול פרוביוטיקה – מהסוג המתאים לך, על מנת לצמצם את השפעות האנטיביוטיקה על ריכוזי החיידקים הטובים במעי.

    מחקרים ומקורות

    תופעות לוואי אפשריות של טיפול אנטיביוטי להליקובקטר

    סקירה שיטתית של טיפול למיגור הליקובקטר – ההשפעה של עמידות לאנטי-מיקרוביאלית

    השפעת לקטובצילוס אצידופילוס על הטיפול בהליקובקטר פילורי

    על השימוש באנטיביוטיקה

    פירוט על פרוטוקולי הטיפול האנטיביוטי להליקובקטר פילורי

    זנים של הליקובקטר

    רשימת סוגי אנטיביוטיקה

    קלריתרומיצין Clarithromycin – מינונים ותופעות לוואי

    מטרונידזול Metronidazole – מינונים ותופעות לוואי

    אמוקסיצילין Amoxicillin SF – מינונים ותופעות לוואי

    לבופלוקסצין Levofloxacin – מינונים ותופעות לוואי

    טטרציקלין Tetracycline – מינונים ותופעות לוואי

    ציפרופלוקסצין Ciprofloxacin – מינונים ותופעות לוואי

    אולי יעניין אותך גם:

    אודות לילך נהרי ND

    נטורופתית והרבליסטית מוסמכת. מטפלת בקליניקה פרטית מעל 20 שנים. מומחית בטיפול טבעי בדרכי עיכול במצבים כגון ריפלוקס, גסטריטיס, אולקוס ועוד. משך כ-10 שנים שימשה מרצה בכירה במכללת רידמן ובמכון וינגייט.