האם פרוביוטיקה טובה לטיפול בהליקובקטר פילורי?

במאמר זה ננסה לעשות סדר ביחס לתרומה הטיפולית של פרוביוטיקה כחלק מטיפול בחיידק הליקובקטר פילורי.

במיוחד ננסה להתייחס האם נטילת תוסף פרוביוטיקה יעילה כטיפול בפני עצמו בחיידק הליקובקטר, האם פרוביוטיקה תורמת לשיפור סיכויי הצלחת הטיפול או רק כתמיכה בתופעות לוואי.


הליקובקטר פילורי: רקע קצר

חיידק הליקובקטר פילורי (H. pylori) התגלה בשנות ה 80 של המאה הקודמת ועורר סערה בעולם הרפואה. עד אז לא האמינו שחיידק יכול לשרוד במיצי קיבה החומציים.

מאז חלפו ארבעים ומשהו שנה ועולם הרפואה רואה את חיידק ההליקובקטר כגורם מרכזי למחלות קיבה רבות מהקלות ועד הקשות שבהם.

בקיצור – חיידק ההליקובקטר הוגדר כאויב שיש להשמידו בכל מחיר.

מבחינת הרפואה הקונבנציונאלית יש נשק אחד למיגור החיידק וזה אנטיביוטיקה – לא סתם אנטיביוטיקה אלא פרוטוקול שלם של כמה סוגים בכמויות גבוהות למשך כשבועיים לצד שילוב תרופה ממשפחת PPI לרוב נקסיום.

חיידק עתיק יומין

גורמי הסיכון של המצאות הליקובקטר פילורי ידועים וברורים ויש קשר מחקרי ישיר בין החיידק לבין מחלות קיבה כמו גסטריטיס, אולקוס ועוד.

עם זאת, מחקרים אחרונים הראו הליקובקטר הוא חיידק הקיים בקיבה האנושית מזה מאות אלפי שנים ויש כאלו הסוברים כי הוא משפיע על תהליכים שונים לא רק ברמה שלילית.


עמידות החיידק לאנטיביוטיקה

הטיפול האנטיביוטי הראה הצלחה במיגור החיידק אך עקב השימוש המופרז ובמקרים רבים ללא צורך – הליקובקטר פיתח עמידות לסוגי אנטיביוטיקה שונים.

במרבית מדינות העולם נהוג לתת טיפול משולש הכולל 2 סוגי אנטיביוטיקה ותרופה ממשפחת הנקסיום.

בישראל לרוב מתחילים בטיפול מרובע מאחר ובארץ הקטנה שלנו החיידק פיתח עמידות לסוג מסויים של אנטיביוטיקה.

גורמים רבים בעולם הרפואה מתריעים שנים רבות על השימוש המופרז באנטיביוטיקה אשר הוביל לאותה עמידות.



המלצות מטופלים



תופעות לוואי של אנטיביוטיקה

לצד התרומה החשובה של הטיפול האנטיביוטי יש לה גם צדדים בעייתיים בלשון המעטה. אנשים רבים פשוט אינם מסוגלים לקחת מאחר והאנטיביוטיקה גורמת להם לחוסר תפקוד.

במרבית המקרים הפעולה של האנטיביוטיקה תפגע גם בריכוזי החיידקים הטובים ועקב כך עלולים להיווצר בעיות בתהליכי פירוק במעי ועוד.

כאן נכנסות לתמונה הפרוביוטיקה – האם תוספת של חיידקים ידידותיים יכולה לעזור במצבים אילו?


פרוביוטיקה ואנטיביוטיקה לטיפול בהליקובקטר פילורי

תרומתה של פרוביוטיקה לטיפול בהליקובקטר – עדות מחקרית

מספר מחקרים מעידים כי זנים פרוביוטיים מסוימים יכולים לעכב פעילות חיידקי הליקובקטר פילורי.

בנוסף, זנים פרוביוטיים מסוימים יכולים להפחית את שכיחות תופעות הלוואי עקב טיפול אנטיביוטי וכתוצאה מכך לאפשר נטילת הטיפול במלואו נגד חיידק הליקובקטר פילורי.

מחקרים הראו כי זנים כמו S. boulardii ו-L. johnsonni La1, יכולים להפחית את העומס החיידקי, ותוספת של S. boulardii מגביר ביחד עם אנטיביוטיקה את יכולת מיגור החיידק.

זנים פרוביוטיים, כגון S. boulardii, L. reuteri ו-L. GG, מפחיתים תופעות לוואי הקשורות לאנטיביוטיקה במערכת העיכול.


מהי פרוביוטיקה? בוא נעשה קצת סדר

פרוביוטיקה הם מיקרואורגניזמים (או במילים אחרות חיידקים חיים, אבל ידידותיים, כן?) אשר כאשר ניתנים בכמויות נכונות מעניקים יתרון בריאותי לגוף האדם.

הפרוביוטיקה הנפוצה ביותר בבני אדם היא מיקרואורגניזמים השייכים לסוגים Bififobacterium, Lactobacillus, Saccharomyces ו-Bacillus .

לפרוביוטיקה השפעות שונות על בריאות האדם והן תלויות בזן החיידק הידידותי ובמינון הנטילה.

תחום נחקר זה של נטילת פרוביוטיקה כתוסף תפס תאוצה רבה ויש הוכחות מחקריות המעידות על ההשפעה המועילה של פרוביוטיקה בעיקר במצבים כמו שלשול זיהומי, שלשול הקשור לאנטיביוטיקה, הפרעות תפקודיות במערכת העיכול, מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס ועוד.

טיפול בעזרת פרוביוטיקה בחיידק הליקובקטר פילורי נחקר גם הוא.

מיקרוביוטה של ​​הקיבה

מסתבר שישנם מיני לקטובצילוס (סוגים של חיידקים ידידותיים) העמידים לחומצת הקיבה והם נמצאים בדרך כלל בתאים בריאים של הקיבה.

זה לא ברור מאליו כי חומצת הקיבה לא מאפשרת להרבה חיידקים לשגשג בקיבה.

היוצא דופן הוא כאמור ההליקובקטר, אך בנוסף, ישנם גם כמה חיידקים ידידותיים שמצליחים לשרוד.

זנים מסוימים יכולים אף להיצמד לתאי אפיתל של הקיבה, ולהישאר זמן רב יותר מחיידקים אחרים בקיבה.

הנוכחות של הלקטובצילוס חשובה אוד לשמירה על איזון בקיבה. בזמן דלקת חיידקים אילו פוחתים.

מתן פרוביוטיקה יכול לעודד שגשוג של חיידקים טובים בקיבה ולתמוך בריפוי ופעילות אנטי דלקתית בקיבה.


איך פרוביוטיקה יכולה עזור כשיש הליקובקטר פילורי?

פרוביוטיקה מסוגלת לשנות את התגובה החיסונית של הגוף. מה קורה בגוף כשחיידק הליקובקטר משגשג?

תאי מערכת חיסון ( כמו נויטרופילים, לימפוציטים, תאי פלזמה ומקרופאגים) מעורבים בתגובה הדלקתית כנגד חיידק ההליקובקטר פילורי.

כתוצאה מכך נוצרים רמות גבוהות של חומרים מעודדי דלקת (בשפה המקצועית ציטוקינים פרו-דלקתיים) שגורמים בעצם לדלקת ברירית הקיבה.

הדלקת היא שדה הקרב בין תאי מערכת החיסון ולבין חיידק ההליקובקטר.

איך פרוביוטיקה כולה להשפיע במצב זה?

מחקרים הראו פעילות אנטי דלקתית של פרוביוטיקה על ידי הפחתה של הפרשת ציטוקינים מעודדי דלקת.

לקטובצילים (חיידקים ידידותיים) הצליחו להגביר את ריכוז הנוגדנים המקומיים נגד חיידק ההליקובקטר ובכך להפחית צורך בתגובה דלקתית יותר נרחבת ולמתן את התגובה הדלקתית.

פרוביוטיקה מסוגלת להפחית שגשוג חיידקים על ידי הפרשת חומרים אנטיבקטריאליים כגון חומצה לקטית, חומצות שומן קצרות שרשרת, מי חמצן ובקטריצינים.

זני פרוביוטיקה מסוימים יכולים להגביר את ייצור המוצין , מרכיב חשוב להגנת תאי הקיבה מפני דלקת ושגשוג חיידקי

פרוביוטיקה יכולה לבד לטפל בהליקובקטר פילורי?

ישנם מעט מחקרים הבודקים את השפעת הפרוביוטיקה כטיפול בלעדי על יכולת מיגור חיידק ההליקובקטר פילורי.

תוצאות המחקרים מצביעות על כך שפרוביוטיקה ספציפית, כגון S. boulardii ו-L. johnsonni La1, כנראה מפחיתה את עומס החיידקים, אך לא מחסלת לחלוטין את החיידק.



פרוביוטיקה כטיפול משלים

מחקרים מראים כי פרוביוטיקה מפחיתה את שכיחות תופעות הלוואי עקב טיפול אנטיביוטי, אך לא מגבירה את קצב המיגור של החיידק.

הוספת פרוביוטיקה לפרוטוקולי טיפולי אנטיביוטי מפחיתה תופעות לוואי במהלך הטיפול, ההשפעה החיובית על שלשולים והפרעות טעם הייתה הבולטת ביותר.

כך או אחרת חשוב למגר את החיידק

זיהום כרוני בהליקובקטר פילורי הוא גורם סיכון למחלות קיבה. לכן, יש חשיבות גבוהה למגר את החיידק בקיבה.

שיעורי המיגור של הטיפול האנטיביוטי כיום עומדים על 60% ל-80%, עקב עמידות לאנטיביוטיקה והיענות נמוכה של המטופל.

תופעות לוואי במערכת העיכול הקשורות לאנטיביוטיקה הן הסיבה העיקרית להיענות נמוכה יותר.

תוספת פרוביוטיקה יכולה להקל על תופעות הלוואי, לאפשר המשך לקיחת טיפול אנטיביוטי ולעודד החלמה מהירה של ריריות הקיבה.

עד כה נבדקו בעיקר סוגים שונים של לקטובצילוס ו-S. boulardii. פרוביוטיקה ככל הנראה מפחיתה את כמות החיידקים אך אינה מחסלת לחלוטין את ההליקובקטר פילורי בקיבה.

זנים פרוביוטים מסוימים בשילוב עם אנטיביוטיקה משפרים את יכולת ההשמדה של האנטיביוטיקה את החיידק.

בנוסף, ניתן להפחית תופעות לוואי, הנגרמות מטיפול אנטיביוטי , באמצעות פרוביוטיקה.

זנים פרוביוטיים, כגון S. boulardii, L. reuteri ו-L. GG, מפחיתים תופעות לוואי הקשורות לאנטיביוטיקה במערכת העיכול, במיוחד שלשולים.


מחקרים

Francavilla R, Polimeno L, Demichina A, Maurogiovanni G, Principi B, Scaccianoce G, Ierardi E, Russo F, Riezzo G, Di Leo A, et al. Lactobacillus reuteri strain combination in Helicobacter pylori infection: a randomized, double-blind, placebo-controlled study. J Clin Gastroenterol. 2014;48:407–413. doi: 10.1097/MCG.0000000000000007. [DOI] [PubMed] [Google Scholar
שילוב זני לקטובצילוס רויטרי בזיהום הליקובקטר פילורי: מחקר אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו.

Gotteland M, Andrews M, Toledo M, Muñoz L, Caceres P, Anziani A, Wittig E, Speisky H, Salazar G. Modulation of Helicobacter pylori colonization with cranberry juice and Lactobacillus johnsonii La1 in children. Nutrition. 2008;24:421–426. doi: 10.1016/j.nut.2008.01.007.
אפנון התיישבות הליקובקטר פילורי עם מיץ חמוציות ולקטובצילוס ג'ונסוני La1 בילדים

Szajewska H, Albrecht P, Topczewska-Cabanek A. Randomized, double-blind, placebo-controlled trial: effect of lactobacillus GG supplementation on Helicobacter pylori eradication rates and side effects during treatment in children. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 2009;48:431–436. doi: 10.1097/mpg.0b013e318182e716.
ניסוי אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו: השפעת תוספת לקטובצילוס GG על שיעורי מיגור הליקובקטר פילורי ותופעות לוואי במהלך הטיפול בילדים.

Midolo PD, Lambert JR, Hull R, Luo F, Grayson ML. In vitro inhibition of Helicobacter pylori NCTC 11637 by organic acids and lactic acid bacteria. J Appl Bacteriol. 1995;79:475–479. doi: 10.1111/j.1365-2672.1995.tb03164.x.
עיכוב במבחנה של הליקובקטר פילורי NCTC 11637 על ידי חומצות אורגניות וחיידקי חומצה לקטית.

אודות לילך נהרי ND

נטורופתית והרבליסטית מוסמכת. מטפלת בקליניקה פרטית מעל 20 שנים. מומחית בטיפול טבעי בדרכי עיכול במצבים כגון ריפלוקס, גסטריטיס, אולקוס ועוד. משך כ-10 שנים שימשה מרצה בכירה במכללת רידמן ובמכון וינגייט.