"לא רק כולסטרול" –  גורמי הסיכון הפוגעים בבריאות הלב


מאת: אופיר פוגל, נטורופת


השמנה
נתון חשוב נוסף העוזר להעריך את הסיכון הנובע מעודף משקל הוא היכן מצטבר רוב השומן. ישנה השמנה המתבטאת בעודפי שומן בבטן המכונה השמנה ביטנית, "השמנת תפוח" או השמנה אנדרואידית. צורת השמנה אחרת המתבטאת בעודפי שומן המתרכזים סביב האגן המכונה "השמנת אגס" או השמנה גינואידית. נמצא כי השמנה "תפוח" (ביטנית) היא זו הקשורה ביותר לסיכון רב יותר למחלות לב, שבץ, יתר לחץ דם, סוכרת וכמה סוגי סרטן.

הטיפול המומלץ:
על הדרכים השונות להוריד את משקל הגוף נכתבו ספרים ומאמרים רבים, תעשייה שלמה של מכוני הרזייה ונוסחאות פלא קיימות בכל הארץ וכל העת ניתן לשמוע על "השיטה החדשה" להורדת משקל בטוחה. אולם למרות כל החידושים וההמצאות, הדרך הידועה והבטוחה להוריד משקל משלבת פעילות גופנית נכונה יחד עם שיפור התזונה תוך מתן דגש להיבטים הרגשיים/התנהגותיים/נפשיים הקשורים לאכילה עודפת.

עישון וזיהום אויר
החומרים הרעילים שבסיגריות ובאויר המזוהם סביבנו גורמים נזק רב לכלי הדם וללב. הסיכון של אדם המעשן קופסת סיגריות אחת ליום ללקות במחלת לב גבוה פי 3-4 מהסיכון של אדם שלא מעשן. הסיכון של חולה לב מעשן למות גבוה בכשבעים אחוז מזה של חולה לב אחר שאינו מעשן. הניקוטין והרעלים נוספים גורמים נזק לשכבה הפנימית של העורק, ועלולים להתחיל, או להחריף את סתימת העורקים המסכנת את הלב. בנוסף, חומרים אלה גורמים לכיווץ כלי הדם, מגבירים את הסיכון להפרעות קצב ובקיצור – מקצרים את חיינו.

הטיפול המומלץ:
להימנע מכל שאיפת עשן מכל סוג שהוא – לא לעשן ולא לתת לאנשים מסביב לעשן לידינו. בנוסף, במידת הניתן, מומלץ להימנע מלהיחשף לזיהום אויר סביבתי.

הומוציסטאין
הומוציסטאין הוא חלבון שנוצר בגוף בתהליך חילוף החומרים הטבעי. בשנים האחרונות נתגלה כי רמות גבוהות מדי של הומוציסטאין מצביעות על סיכון גבוה יותר לחלות במחלות לב מסוכנות. כנראה השפעתו הרעה נגרמת עקב כך שהוא פוגע בתאים המרפדים את כלי הדם, גורם לנטייה ליצירת קרישי דם ומעודד את תהליך יצירת טרשת העורקים.

הטיפול המומלץ:
שילוב של שלושה ויטמינים מקבוצת B: B12, B6 וחומצה פולית.

חוסר פעילות גופנית
הסיכון של אדם שאינו פעיל גופנית ללקות בהתקף לב קטלני גבוה כפליים מאדם שמנהל אורח חיים פעיל. הלב, כמו כל שריר בגוף, אינו יכול להיות חזק ובריא ללא מאמץ ואימון. בנוסף, ההשפעה המיטיבה של הפעילות גופנית על בריאות הלב ברורה, בגלל הקשר בינה לבין הפחתת משקל, מיתון ערכי לחץ דם גבוהים, הורדת ערכים של טריגליצרידים וכולסטרול רע והעלאת הכולסטרול הטוב, איזון רמות הסוכר שליטה במתחים ועוד. כיום אף מניחים כי לפעילות גופנית השפעה חיובית מבודדת על הלב.

הפעילות המומלץ:
באופן אידיאלי מומלץ להגיע לפעילות אירובית הנמשכת 25-50 דקות 6-7 ימים בשבוע. יחד עם זה, גם פעילות קצרה יותר או בתדירות נמוכה יותר – תתרום אף היא באופן משמעותי.

מתח
מתח (stress) מוגבר מהווה גורם סיכון ידוע ומוכר זה שנים רבות למחלות לב. ידוע שבזמן מתח קצב הלב ולחץ הדם עולים, דרישת החמצן בגוף משתנה, העורקים מתכווצים, הדם נוטה להיקרש מהר יותר ומכאן שהסכנה ללב עולה. מחקרים מראים כי מתח משפיע אף על רמות הכולסטרול.

הטיפול המומלץ:
כיום אנו יודעים שדרך התגובה, או דרכי ההתמודדות, של כל אדם עם המתח והלחץ שסביבו הם הקובעים את מידת הנזק שעלול להיגרם ללב – יותר מאשר רמת הלחץ עצמה. אדם השרוי במתח רב אך בעל מערכת תמיכה חברתית רחבה, קרובה ואינטימית, יפגע פחות מנזקי המתח מאשר אדם בודד או מוקף באנשים עמם אין לו קשר אינטימי משמעותי ויכולת אמיתית לשתף מישהו ברגשותיו. כל אדם מתעצבן לעיתים, עובר תקופות רוויות עומס ושרוי במתח מסוים, אולם זה היודע גם לעצור, להרפות ולהירגע יעבור תקופות אלה עם פחות נזק לבריאות וללב. טכניקות הרפיה יכולות לסייע לרבים להפחית את הנזק שעלול להיגרם לעורקים וללב כתוצאה מהמתח הרב במדינה.

מאפייני אישיות ומצב רגשי
בתרבויות שונות בעולם הלב נתפס כאיבר המושפע ביותר מרגשות. חכמת חיים בסיסית ועתיקה זו מסבירה אולי את מה שהמדע גילה רק לאחרונה – מצב רגשי ומאפייני אישיות משפיעים בצורה ניכרת על בריאות הלב. המחקרים העדכניים מעידים כי כעס, עוינות ותוקפנות עשויים לסכן את הלב. בנוסף, מצבי דיכאון, חרדה, בדידות, הסתגרות ומצב המכונה "היחלשות כוח החיים" מעידים על מצב המעלה את הסיכון לסבול ממחלות לב.

הטיפול המומלץ:
הטיפול הנפוץ במצבים רגשיים הוא תחום הטיפול הפסיכולוגי. אולם כיום ידוע כי חולי לב רבים מפיקים תועלת עצומה מתוכניות בריאות לב קבוצתיות השמות דגש לתמיכה קבוצתית, לימוד תקשורת מקרבת ורכישת כלים יעילים יותר להתמודד עם התחושות והרגשות הלא בריאים.
פרטים נוספים על קבוצות אלו

אלכוהול
אף על פי שהדעה הרווחת היא שאלכוהול עשוי להיות בריא ללב - הדבר מוטל בספק רב. ל"זכותו" של האלכוהול נטען כי הוא מעלה את הכולסטרול הטוב ותורם לדילול הדם, וכי היין עצמו עשיר בנוגדי חמצון חיוניים המכונים פלאבנואידים. אולם, לאלכוהול השפעה רעה על שריר הלב. ההשפעה היא טוקסית ויש הטוענים שנזקי אלכוהול יגרמו לירידה ביכולת ההתכווצות של שריר הלב ועלולים אף לגרום להפרעות קצב ולאי ספיקת לב. אלכוהול הוא סוכר זמין (הנכנס "ישר" לדם) וככזה הוא מעלה את הטריגלצירידים בדם. יש לו השפעה שלילית על לחץ דם גבוה ויתכן שהוא אף מגדיל את הסיכון ללקות בסרטן. הוא אומנם מעלה את רמת הכולסטרול הטוב HDL, אך ישנם סוגים שונים של HDL, והוא כנראה מעלה את רמה ה - HDL-3 שאינו מגן על שריר הלב. ובאשר לנוגדי החמצון שביין האדום – ניתן ליהנות מהם גם על ידי אכילה של הענבים עצמם ולמצוא כמויות רבות מהם גם בתפוחים, בצלים, תה ירוק ועוד.

כמויות מומלצות:
נראה כי סביר למי שמעוניין בכך לשתות מקסימום כוסית יין אדום אחת ליום עם הארוחה ולא על בטן ריקה. לאנשים הסובלים מסוכרת, שומני דם גבוהים, בעיות כבד או שנוטלים תרופות העלולות להיפגע מהאלכוהול – מומלץ להימנע משתיית משקאות אלכוהולים.

ממריצים
קפאין הוא סם המצוי בכמות קטנה בקפה, תה, שוקולד, קולה, קקאו ובתרופות רבות, חלקן גם כאלה הנמכרות ללא מרשם רופא. הקפאין מגרה את מערכת העצבים הסימפתטית ומביא לעליה בהפרשת אדרנלין וכנראה גם של הורמונים נוספים. אומנם הוא מעלה את תחושת האנרגיה אך כשהחומר מפסיק להשפיע האנרגיה יורדת ואיתה מגיע הדחף לכוס קפה נוסף או לחומרים מגרים אחרים כמו סיגריה (ניקוטין). באשר להשפעתו על הלב ידוע כי צריכת קפאין מעלה את קצב פעימות הלב ולעיתים גורמת ל"החסרת פעימה" אחת או שתיים. תיתכן עלייה בלחץ הדם ואף עלייה קלה בכולסטרול. תקופה ארוכה מנסים חוקרים לקבוע האם צריכת קופאין מעלה את הסיכון למחלות לב, אך תרם הצליחו להגיע למסקנות חד משמעיות בנושא.
ממריצים שבוודאות מעלים את הסיכון ללב שייכים לקבוצת סמי המרץ. סמים כמו קוקאין (ובמיוחד קראק), אמפיטמינים וכדומה הם מסמי המרץ החזקים ביותר שיש. שימוש בהם עלול לגרום לעווית עורקים (התכווצות חזקה), יצירת קרישי דם ואף לדימום מאזורים בהם יש הסתיידות עורקים ובכך להחמירה. מותם הפתאומי של מספר ספורטאי צמרת נגרם משימוש בקוקאין שגרם לעווית חמורה בעורקי ליבם ובשל כך להתקף לב קטלני.

כמות מומלצים:
לגבי קפה, ההמלצה הכללית לחולי לב היא לא לצרוך יותר משני משקאות/מאכלים עם קפאין ביום. עבור אלה הסובלים מהפרעות קצב או לחץ דם גבוהה, יתכן ויהיה צורך להיגמל לגמרי מהסם הממכר. באשר לסמי המרץ, ברור שיש להימנע מהם לחלוטין.

סמנים דלקתיים
בשנים האחרונות מצטברות עדויות רבות כי תהליכי דלקת שונים מעלים את הסיכון למחלות לב. כיום ניתן להשתמש בבדיקת דם פשוטה להערכת רמת חלבון C ריאקטיבי (CRP) כסמן וכמדד להערכת תהליכי דלקת המתרחשים בגוף. תהליך דלקתי בגוף מעיד לעיתים גם על תהליכי דלקת בכלי הדם, הוא משנה כמה גורמים המשפיעים על קרישת הדם ועלול אף להאיץ את התהליך הטרשתי בעורקי הלב.

הטיפול המומלץ:
במידה וידוע הדלקת הקיימת בגוף (יתכן ומדובר בדלקת בחניכיים או בכל מקום אחר) מומלץ להיעזר בטיפול הספציפי המוצע. אולם ברוב הפעמים לא יודע מקור הדלקת ורק בדיקת הדם (CRP) מעידים שישנו תהליך דלקתי כלשהו בגוף. במקרה זה מומלצת תזונה עשירה בחומצות שומן נוגדות דלקת (אומגה 3 – דגים, זרעי פשתן ועוד) וענייה בחומצות שומן מעודדות דלקת ( אומגה 6 וחומצה ארכידונית – בשר, ביצים, אוכל מתועש ועוד). לעיתים יומלץ על ידי הרופא להיעזר באספירין היודע בתכונותיו האנטידלקתיות.

גלולות למניעת הריון
אצל חלק גדול מהנשים גלולות למניעת הריון עלולות להאיץ יצירת קרישי דם, להעלות רמות טריגליצרידים ויתכן גם את לחץ הדם והכולסטרול. השפעתן השלילית של הגלולות על קרישי הדם עולה פי כמה אם האישה שנוטלת אותם מעשנת. לכן הורמונים נשיים מכל סוג, כולל אלה הניתנים בגיל המעבר, רצוי שינתנו לאחר בדיקת גורמי קרישת יתר בדם והתייעצות מעמיקה עם רופא.

גורמי סיכון שאינם ניתנים לשליטה

תורשה
הגנים שירשנו מהורינו עיצבו את גופינו מלידה ומשפיעים על נטייתנו לחלות במחלות מסוימות במהלך החיים. סיכונו של אדם שאחד מהוריו או אחיו סובל ממחלה לב לחלות במחלת זו גבוה יותר מסיכונו של מי שבעיות לב אינן מוכרות כלל במשפחתו הקרובה. כאן יש לעשות הבדלה בין מחלה גנטית "טהורה" המביאה בסבירות רבה למחלה כלשהי, לבין נטייה גנטית לחלות במחלה.
מחלות לב גנטיות "טהורות" מוצאים לרוב בילדים מאוד קטנים המטופלים כבר בילדותם (לעיתים אף בניתוחי לב). לגבי כל הגילאים מעריכים כי ההשפעה המשמעותית ביותר של הגנטיקה על מחלות לב היא תוצאה של פגם גנטי הגורם לרמות גבוהות ביותר של כולסטרול, אולם ידוע כי פגם כזה קיים רק באדם אחד מתוך 500 הסובלים מעודף כולסטרול !
נטייה גנטית עשויה להשפיע על הסיכוי לסבול מגורמי סיכון נוספים כגון יתר לחץ דם, סוכרת והשמנה. רבים יטענו כי גורמים אלו הם בעיקר השפעה של תורשה מסוג אחר – "תורשת הרגלי החיים" שאנו מקבלים במשפחה. במשפחות בהן רגילים לאכול מזונות לא בריאים, לעסוק מעט בפעילות גופנית ולעשן – הילדים לרוב "יורשים" את ההרגלים שלמדו ומאמצים אותם במהלך חייהם כבוגרים.
הטיפול המומלץ:
עלינו לזכור שבנפרד מהמרכיב הגנטי עליו אין לנו כל השפעה, יש גם מרכיב סביבתי שעליו אנחנו יכולים להשפיע, ויש לו תפקיד חשוב. כמעט כל גנטיקה דורשת תנאים סביבתיים כדי שתוכל להתממש.

גברים לעומת נשים
מחלות לב מוכרות לרוב הציבור כ"מחלה של גברים". ואכן, מחלות לב נפוצות יותר אצל גברים מאשר נשים בעיקר בגילאי 30 עד 50. לאחר גיל המעבר הנשי (המגיע בדרך כלל בסביבות גיל 50) עולה בהדרגה הסיכון של נשים לחלות במחלות לב עד אשר בגיל 65 הסיכוי של גבר ואישה לחוות התקף לב זהה. מצד שני, נשים סובלות מהיבטים אחרים של מחלות לב יותר מגברים. למשל, הסיכוי של אישה למות מהתקף לב כאשר הוא מתרחש, גבוה פי שניים מאשר גבר במצב רפואי זהה. מגמה מצערת נוספת היא שנשים זוכות לאבחון איטי יותר וטיפול אגרסיבי פחות כאשר הן מגיעות עם סימפטומים של התקף לב לבית החולים. הדבר נובע כנראה מכך שסימני התקף הלב בנשים שונים מעט מאשר גברים, ואולי גם מהעובדה שהתפיסה שמחלות לב נדירות אצל נשים עדיין משפיעה על לא מעט אנשים.

גיל
עם הגיל עולה שכיחותן של מחלות כרוניות רבות, ובהן מחלות הלב. יש גורמים רבים לעובדה שעם הגיל עולה הסיכון ללב. רוב גורמי הסיכון למחלות הלב הינם בעלי השפעה מצטברת על סתימת העורקים – ככל שאדם מעשן תקופה ארוכה יותר, סובל מלחץ דם גבוה שנים רבות יותר או לא מקפיד על פעילות גופנית מתאימה – הנזק מחמיר והסיכוי להתקף לב עולה.

אתר הבית של המרכז לבריאות הלב

הסבר נוסף, נתונים רבים והמלצות מפורטות רבות נוספות ניתן לקבל מהספר: "הלב-המדריך המלא לבריאות ולשיקום".


אופיר פוגל, נטורופת
מרצה במכללת "מדיסין" ובמכללת "מדיקולג'". מטפל בבית חולים. מחבר הספר: "הלב – המדריך המלא לבריאות ולשיקום" יחד עם פרופ' רפי קרסו. מתמחה במתן טיפולים והעברת הרצאות וסדנאות לחולי לב על מניעה, התמודדות ושיקום לאחר התקף לב, צנתור וניתוח לב. בעל ניסיון רב בטיפול בגורמי הסיכון למחלות הלב כגון סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול ושומני דם, השמנה, מתח ועוד.