כיצד גורמת צריכת שומן לסרטן


מאת: ד"ר דן קרת , נטורופת ND MD


ישנם כמה הסברים כיצד עלייה בצריכת השומנים מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן. רמזים לכך מצויים בצורה שבה שומן בדיאטה משפיע על פעילות הורמוני המין, אשר מאיצים את ההתפתחות של כמה סוגי סרטן, בזירוז מוגזם של שגשוג הרקמה. למשל, סרטן שד שכיח פי 100 בקרב נשים, המחלה מתרחשת רק אחרי ההתבגרות המינית, ושכיחה יותר ככל שהמחזור החודשי מתקיים שנים רבות יותר. הסיכון עולה עם נטילת גלולות אסטרוגן ויורד משמעותית אצל נשים שהיו ללא פעילות הורמונלית במשך כל חייהן, או אצל נשים ששחלותיהן, המקור לאסטרוגן, הוצאו מגופן. המנגנון שבו התזונה משפיעה על כמות האסטרוגן בדם ומכאן על הרקמות קשור למטבוליזם של האסטרוגן.

האסטרוגן נוצר ונהרס בגוף באופן מתמיד. הוא נוצר בעיקר בשחלות, ומתפרק בכבד, בתהליך הנמצא בשיווי משקל עדין מאוד. בתהליך ניטרולו בכבד נקשר האסטרוגן לחומר אחר, ויחד הם יוצרים תצמיד, המופרש למערכת העיכול דרך דרכי המרה. משם אמורה דרכו אל מחוץ לגוף להיות פשוטה, מאחר שהתצמיד אינו בר-ספיגה, ולכן יצא עם הצואה אל מחוץ לגוף. אצל אנשים הניזונים מדיאטה עתירת שומן גדלים זני חיידקים במעי, היכולים לשבור את המבנה של האסטרוגן והחומר ההופך אותו לתצמיד לא-ספיג.

פירוק התצמיד מאפשר לאסטרוגן החופשי להיספג מחדש במחזור הדם. כך אנו מקבלים רמות אסטרוגן גבוהות יותר בדם. נשים הניזונות מדיאטות דלות שומן ועתירות תאית מפרקות מעט מאוד מאותו תצמיד של אסטרוגן עם החומר הלא-ספיג. משום כך הן סופגות פחות אסטרוגן חזרה למחזור הדם שלהן, כמות האסטרוגן בדמן נמוכה יותר וכמויות גדולות יותר של אסטרוגן מופרשות בצואתן. נשים צמחוניות מפרישות פי שניים עד פי שלושה יותר אסטרוגן בצואתן בהשואה לנשים שאינן צמחוניות.


דוגמא מצוינת המעידה על ההיגיון שבהשערה זו לקוחה מאחד המחקרים האפידמיולוגיים החשובים ביותר שנעשו בתקופה האחרונה, מחקר שעוד נחזור אליו בהמשך ואשר כונה על ידי ה- New York Times כראשון במעלה מבין המחקרים האפידמיולוגיים (The Grand Prix of epidemiology). מדובר במחקר ענק-ממדים, שנערך בסין (במשותף עם חוקרים אמריקאים ובריטיים), כדי לאתר את גורמי הסיכון לסרטן.
בראש הצוות האמריקאי עומד הפרופסור לתזונה ט. קולין קמפבל מאוניברסיטת קורנל. בסין, בניגוד למערב, ניתן למצוא שינויים דרמטיים בשיעורי סוגי סרטן שונים בין מחוזות שונים, דבר ההופך מדינה זו לאזור מחקר אידיאלי. שיעורי התמותה הממוצעים מסרטן השד בסין עד גיל 64 הם שישית בלבד מהשיעור הקיים בקרב נשים אנגליות. הבדלים דומים קיימים בין נשים יפניות לאמריקאיות, לרעת האמריקאיות, כמובן. ההבדלים הוסברו באופן הטוב ביותר בהבדלים במועד הופעת המנרך (המחזור החודשי הראשון), שככל שהוא מופיע בגיל צעיר יותר, הסיכון לחלות בסרטן גבוה יותר, עקב שנות חשיפה רבות יותר של רקמת השד להורמונים.

הבדל נוסף הוא משקל הנשים בתקופת גיל המעבר (מנופאוזה), לאחר הפסקת המחזור החודשי. מחקרים רבים אכן מצאו רמות נמוכות יותר של הורמונים בדמן של יפניות ואסיניות לעומת נשים אנגליות ואמריקאיות. ההבדל המשמעותי ביותר בתזונתן הוא אחוז הקלוריות משומן (בסין ממוצע של 15% לעומת 38%- 40% בארצות-הברית) וכן בכמות הסיבים במזונן של הסיניות, הגבוה פי שלושה (33 גרם ליום לעומת האמריקאית 11 גרם ליום). אכן, ככל שאישה צורכת פחות שומן ויותר סיבים תזונתיים, רמת ההורמונים בדמה יורדת וסיכוייה לחלות בסרטן השד קטנים.
במחקר על נשות סין מצאו ממצא נוסף המרשיע את השומן. כאשר בדקו את הגורם הנמצא בקשר ההדוק ביותר לסרטן השד, לאחר נטרול גורמים של גיל, גיל התחלת המחזור ומשקל הגוף (כלומר נבדקו קבוצות נשים הזהות בגורמים משמעותיים אלה), מצאו החוקרים קשר משמעותי בין אחוז הקלוריות משומן לסיכון לחלות בסרטן שד. במחקר הסיני נבדקו 65 מחוזות שונים, ואחוז הקלוריות משומן נע בהם בין 6% ל- 24% (כאמור הממוצע היה 15%). גם בטווח רחב זה של אחוזי הקלוריות משומן, ולמרות שבאופן יחסי למערב אלה הם מספרים נמוכים ביותר (גם מספרי השיא בסין נמוכים משמעותית מהממוצע האמריקאי), עדיין נמצא מיתאם משמעותי לסיכון לחלות בסרטן השד.

סיבה נוספת לרמות האסטרוגן הגבוהות בקרב נשים מערביות קשורה לכמות רקמת השומן בגופה של האישה. אסטרוגן יכול לעבור שינוי ממצב לא פעיל למצב פעיל ברקמת השומן התת-עורית של הגוף Periferal conversion of Estrogen נשים האוכלות מזונות שמנים וסובלות מהשמנה מוסיפות לגופן אסטרוגן, נוסף על זה שמיוצר על ידי שחלותיהן. דיאטות צמחיות ועניות בשומן ידועות בכך שהן גורמות לירידה ברמת הורמוני המין הנשיים במחזור הדם, בעיקר של אסטראדיול E2)), האסטרוגן העיקרי המצוי בגיל הפוריות והמווסת את המחזור.

כמות הורמונים אלה בקרב נשים הניזונות מדיאטות עתירות שומן נוטה להיות גבוהה יותר, והורמוני מין אלה ידועים כמעודדים (PROMOTERS) התפתחות סרטני השד ואיברי הרביה. הממצאים שתוארו לעיל מסבירים את גיל ההתבגרות המינית (גיל התחלת המחזור החודשי) המוקדם ואת איחור הבלות במדינות שבהן ניזונים מדיאטות עתירות שומן. לפני מאה או שתיים היה גיל התחלת המחזור החודשי הממוצע 17 שנים. באזורים כפריים של אסיה ואפריקה המחזור החודשי עדיין מתחיל בשנות העשרה המאוחרות. אך בארצות המערב, עליית אחוז השומן בדיאטה בעשרות השנים האחרונות מלווה בירידה הדרגתית בגיל התחלת המחזור, קרוב לוודאי עקב עלייה מוגברת ברמות הורמוני המין המיוצרים על ידי רקמת השומן התת-עורית. ככל שרמת השומן בדיאטת הנערה גבוה יותר, המחזור החודשי שלה יתחיל מוקדם יותר, וגבוהים יותר יהיו סיכוייה לפתח סרטן שד. כמו לגבי מחזור מוקדם, כך לגבי בלות מאוחרת. נמצא שנשים הצורכות הרבה שומן ובשר מגיעות לבלות בגיל מאוחר יותר (בגיל 50 בממוצע במקום 46). קיימת קורלציה בין בלות מאוחרת לבין עליית הסיכון לחלות בסרטן השד.
הנתונים לגבי השומן דומים לנתונים לגבי עישון. ברור ששניהם גורמים לסרטן, אך לא ברור בדיוק כיצד זה קורה. ברור שיש להקטין את החשיפה לשני גורמים מזיקים אלה.

ההמלצות לגבי אחוז הקלוריות משומן בדיאטה מתפרסות על פני טווח רחב. ד"ר אוליבר אלאבסטר ממליץ על 20%, בערך מחצית מאחוז הקלוריות משומן הנצרך כיום במערב. האקדמיה הלאומית למדעים ממליצה על 30% (בדומה ל- AMERICAN HEART ASSOCIATION, איגוד רופאי הלב האמריקאי). מספר זה התקבל כפשרה, מאחר שהם סברו שאם ימליצו על אחוז נמוך מזה, איש לא יקשיב לעצות שלהם. ד"ר אלבאסטר טוען, שאם לא מורידים את צריכת השומן מתחת לרמה מסוימת, ההמלצה מאבדת מערכה, והעיקרון מאבד ממשמעותו. יש מדינות שבהן צריכת השומן היא 35%- 30% ועדיין שיעורי הסרטן גבוהים, ולכן הוא סבור שאין צורך להוריד את אחוז הקלוריות משומן ל-30%, אלא להפחיתו לכדי 20% לכל היותר. אחרים, כמו פריטיקין, מקדוגל וט. קולין קמפבל, העומד בראש המחקר הסיני - ממליצים אף על פחות מ-20%.

יש בידינו עדות לכך שאלבסטר צדק. בינואר 1987 דיווח ד"ר וולטר ווילט על מחקר שנערך בהרוורד, שבו נבדקה קבוצה גדולה של אחיות שצרכו דרגות שונות של שומן בדיאטה שלהן במשך תקופה של 4 שנים. התרומה של צריכת שומן בשיעור 30% מהקלוריות בדיאטה לא הורידה את הסיכון שלהן לחלות בסרטן השד, ולכן חשבו שהורדת השומן בדיאטה אינה משנה. אך בבדיקה מעמיקה של אוכלוסיות במזרח הרחוק למשל, תרומת הקלוריות משומן לדיאטה שלהם היא בערך מחצית (15%) מתרומת השומן במחקר האחיות.
מסכם ה- TEXTBOOK OF CLINICAL ONCOLOGY: "למרות הצורך להמשיך במחקר לגבי השפעות הדיאטה ביצירת סרטן (קרצינוגנסיס) והתפתחות סרטנים חודרניים וגרורותיים באיברים המושפעים ממערכות הורמונליות (ENDOCRINE RELATED ORGANS)
סך כל המחקר המצוי ברשותנו מצביע על סיכון נמוך לחלות בהם כאשר:
א. סך כל צריכת השומן נמוכה יחסית, בערך 20% מהקלוריות (או שהמרכיב העיקרי הוא שומן חד-בלתי רווי, כמו שמן זית, או דיאטה עשירה בשומנים מסוג אומגה-3, כמו בשמן דגים מים צפוני קר או שילוב שלהם).
ב. התקופה שבה חשוב לשמור על דיאטה זו היא בזמן התפתחות המערכת האנדוקרינית, כלומר בשנות ההתבגרות המינית.
ג. שינוי דיאטתי מסיכון גבוה לסיכון נמוך יכול להתרחש בכל גיל עקב ההפיכות והגמישות המאפיינות מערכות אנדוקריניות/הורמונליות."


לסיכום זיכרו!

רמת שומן גבוהה מגבירה את הסיכון לחלות בסוגי סרטן הרגישים להורמונים, כמו סרטן השד, סרטן הרחם, סרטן השחלות, סרטן הערמונית, וסרטני מערכת העיכול: סרטן המעי הגס וסרטן הלבלב.
מהיכן אנו מקבלים את עיקר השומן? המקור העיקרי הוא בשר, עופות, דגים, חלב ומוצריו, ביצים ושמן צמחי נוזלי, המשמש להכנת מזון ולתיבולו. גם מה שנחשב "בשר רזה" מכיל כמויות משמעותיות של שומן, וכן עופות ודגים. ישנו מיתוס, שכאשר צורכים עופות ודגים צורכים דיאטה ענייה בשומן. גם מוצרים אלה מכילים שומן וכולסטרול בכמויות נכבדות. לעומתם דגניים ומוצריהם, קטניות, פירות וירקות - מכילים מעט מאוד שומן, שפע של תאית ו-0 כולסטרול. גם לא כל מזון צמחוני בהכרח עני בשומן. במהלך טיגון ירקות הם יכולים לספוג כמויות עצומות של שמן ְ ולדוגמא צ`יפס ולביבות תפוחי אדמה מכילים כמות רבה של שומן. במשך שנים רבות המליצו רופאים להגדיל את כמות השמנים הצמחיים בדיאטה, בגלל השפעתם על הורדת כולסטרול. זהו מיתוס נוסף. כיום ברור שיש להפחית את כל סוגי השומן, הן מן החי והן מן הצומח. המצב הנפוץ כיום הוא, שכ-40% מהקלוריות בדיאטה שלנו נצרכות משומן. מספר זה צריך לרדת לערך שבין 10% ל-20%.

ד"ר דני קרת - מתוך הספר שכתבתי הנקרא "תזונה מבריאה"


ד"ר דן קרת סיים בהצטיינות בית ספר לרפואה שליד הטכניון בחיפה ודוקטור לרפואה נטורופתית מאוניברסיטת בסטיר בארה"ב, עובד בשירותי רפואה משלימה במרכז רפואי אסף הרופא, מרכז המגמה לנטורופתיה בבית ספר לרפואה משלימה במדיקולג', מנחה מ- 1994 קבוצות תמיכה למבריאי לב לפי שיטתו של דוקטור דין אורניש.