טיפול הורמונלי חלופי


מאת: ד"ר דן קרת , נטורופת ND MD


טיפול הורמונלי חלופי- מגן מפני מחלות לב?

שנים שנשים מקבלות טיפול הורמונלי חלופי,
(מעתה HRT = HORMONE REPLACEMENT THERAPY) ממגוון סיבות שהחשובה שבהן (לפחות מנקודת מבט רפואית) היא הקטנת הסיכון למחלות לב. רופאים אלה מגלים אומץ לב (לעניות דעתי) מפני ש- HRT הניתנת לנשים מעלה את הסיכון לסרטן שד, שהוא הסרטן הנפוץ והקטלני ביותר בקרב נשים בארץ (30% מהנשים הנפטרות בארץ מסרטן הן נפגעות סרטן שד. הסרטן השני בקטלניותו, הרבה אחרי סרטן שד, הוא סרטן המעי הגס עם 10% - מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 1998).

המערכת הרפואית אינה רואה בסיכון מוגבר זה בעיה קשה במיוחד מאחר ונשים אלה נמצאות במעקב במרפאות לבריאות השד (הכוללות בדיקת שד ידנית וממוגרפיות). אך לרגע אנו נוטים לשכוח שאמצעים אלה יגלו את הסרטן גילוי מוקדם אומנם , אך כאשר הסרטן כבר נמצא שם. זו אינה מניעה ראשונית אלא מניעה שניונית, ומהיכרותי את הנושא, כל אישה מעדיפה להיות נטולת סרטן שד (CANCER FREE ) על פני בעלת-סרטן, אפילו קטנטן , כזה קטן שרואים רק בממוגרפיה ולא ניתן לזהותו בבדיקה ידנית, נכון???
בשנים האחרונות החלו להתפרסם מספר מאמרים רפואיים במגזינים רפואיים חשובים ומרכזיים המנפצים את המיתוס המופיע בראש הכתבה. היתכן שהנימוק העיקרי לנטילת HRT לא היה ממש מבוסס מבחינה מדעית? היתכן שחברות התרופות "שיחקו אותה" שוב על גב בריאותכן?

הבה ונבדוק זאת:
עד הבדיקה המדוקדקת של יתרון ה- HRT, ההמלצות לתת אותו למיליוני נשים הסתמכו על התבוננות על אוכלוסיות הנשים נוטלות HRT מול אלה שאינן נוטלות. השוואה זו הראתה שנשים הנוטלות HRT חלו משמעותית (מבחינה סטטיסטית) פחות במחלות לב, סבלו מפחות שברים עקב אוסטאופורוזיס (=בריחת סידן), וכמובן הן זכו להקלה בסימפטומים של גיל המעבר (גלי חום, שינויים במצב רוח וכולי). הדבר המדהים הוא שעד לאחרונה, מתן HRT לא נבדק כמו שמקובל במדע הרפואה, במחקרים הבודקים קבוצה אחת מול השניה, כאשר החלוקה לשתי הקבוצות היא אקראית, ובשעה שקבוצה אחת מקבלת את התרופה האמיתית, האחרת מקבלת פלסיבו.
מדוע כל זה משמעותי?

אחד המחקרים הראשונים שערער על שלטון ה- HRT נערך בשבדיה ופורסם ב- 1999 (1). הוא מצא שיתכן מאד והסיבה לפחות לחלק מהיתרונות הבריאותיים להן זוכות נוטלות HRT היא העובדה שמראש, עוד לפני נטילת ההורמונים, הן מאופיינות בהרגלי חיים בריאים יותר ופחות גורמי סיכון למחלות לב (למשל נוטלות ההורמונים היו בעלות לחץ דם נמוך יותר, היו רזות יותר, השתייכו למעמד חברתי - כלכלי גבוה יותר- שמקנה להן יותר ידע ויכולת לנהוג באורח חיים בריא). היתכן שאפקט "המשתמשת הבריאה" כפי שכינו אותו כותבות המאמר, הוא הסיבה לכך שקבוצת הנוטלות חלתה פחות במחלות לב ?

סמוך לפרסום מאמר זה התפרסם מאמר במגזין הרפואי של ארגון הרופאים האמריקאי (2) שתיאר מחקר שלראשונה בדק בצורה אקראית/עיוורת ומנקודת זמן בהווה אל העתיד מחקר פרוספקטיבי) את השפעת נטילת הורמונים על תחלואת הלב. במשך 4.1 שנים קיבלו הנשים הורמונים או פלסיבו . מתן ההורמונים לא הקטין את הסיכון להתקף לב שני בקרב נשים שעברו התקף לב אחד. הוא הגדיל לעומת זאת , את שיעורי פקקת הורידים (היווצרות קרישי דם בורידים) וכן את מספר הנשים עם מחלות בכיס המרה.
מספר מחקרים נוספים אימתו ממצאים אלה כולל מחקר חשוב שבדק באמצעות צינטורים האם יש הבדל בהתקדמות מחלת לב בין קבוצת נוטלות ההורמונים לבין אלה שאינן. מחקר זה שפורסם באוגוסט 2000 ב- New England Journal of Medicine – (3) סיכם את ממצאיו: "הטיפול (ההורמונלי) לא עצר את התקדמות מחלת הלב. השיעור של מאורעות לבביים היה דומה בין הקבוצות. תוצאות אלה מראות שנשים אלה אינן צריכות לקחת HRT עם ציפייה לתועלת לליבן". אחרי שהמחקר ניפץ את המיתוס העיקרי, הבה וניבחן את הנושאים האחרים שבגללם רושמים הורמונים לנשים.


אוסטאופורוזיס= בריחת סידן, הגורמת לשברים בעצמות:
ניתן להקטין משמעותית את בריחת הסידן באמצעות תזונה, ע"י אכילת שפע
מזונות עתירי סידן מעולם הצומח ובעיקר עלים ירוקים (חסה, סלרי, כרוב ...) תוך כדי הפחתת מוצרי חלב. מוצרי חלב העשירים בחלבון וזרחן מהווים מזון מצוין ליצירת מאזן סידן שלילי!!! כדי למנוע אוסטאופורוזיס יש להיות במאזן סידן חיובי וזה אינו תלוי בכמות הסידן האבסולוטית הנכנסת לגוף אלא בהרכב התזונה הכללי ובעיקר תזונה שאינה עשירה מידי בחלבון וזרחן. צריכת החלבון הממוצעת בארץ היא 105 גרם חלבון ליום (ממצאי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – 1998) בעוד שה-RDA השמרני (המתאים לאחוזון 97 כלומר גבוה מצרכי האדם הממוצע) למשקל של 70 ק"ג הוא 56 גרם ליום.
לתזכורת לקוראות- שיעורי האוסטאופורוזיס הגבוהים בעולם הן במדינות בהם צורכים את כמויות החלב הגבוהות בעולם- צפון אמריקה, סקנדינביה, אירופה המערבית, אוסטרליה וישראל. היבט חיוני אחר למניעה וטיפול במחלה הוא תנועה או פעילות כנגד כוח הכובד.
אך אם מאמציך לא הועילו ויש ירידה משמעותית בצפיפות העצם עד כדי סיכון שלמותן, יש היום בשוק תרופות ספציפיות להעלאת צפיפות העצם ללא תוספת הסיכון לסרטן שד שמגיעה עם הטיפול ההורמונלי.

נשארנו עם הסיבה השלישית שבעתיה נותנים HRT- טיפול בסימפטומים של גיל המעבר. כמה מילים נטורופתיות על…

גיל המעבר:
בשפה הרפואית הלועזית גיל המעבר נקרא מנופאוזה. המילה מנופאוזה היא מילת תאור, מילה המתארת מצב חדש. פאוזה= הפסקה, מנסיס= מחזור, כלומר יש כאן מעבר ממצב בו יש מחזור למצב בו אין מחזור. מבחינתי זו מילה מועדפת מכיוון שהיא אינה שיפוטית. לעומת המילה התמימה הזו התרבות והרפואה יצרו מילים בעלות עוצמה סוגסטיבית רבה, מילים העלולות להשפיע על אמונותינו ותפישתנו את שלב החיים הזה- מילים כמו בלות או קמלות (האחרונה היא המילה בה משתמשים במגזין אגודת הרופאים בארץ "הרפואה". ואני חשבתי שדווקא אצל גברים רואים את מה שקמל יותר בקלות מאשר אצל נשים. מעניין אם גבר או אישה המציאו את המילה קמלות וכולי תקווה שאין פה השלכה על מצב שבו נתקלים גברים העוברים אנדרו-פאוזה.

גם המנרך (=הוסת הראשון) הוא מאורע שאפשר לבחור להתבייש בו ולהסתירו, לדבר בו בחדרי חדרים ובקופסאות טמפונים. אך, אפשר גם לחגוג אותו ולקחת את ההזדמנות ולערוך אתו טקס מרגש של מעבר מילדות לבגרות/נשיות/ פוריות, כמו ששמעתי שעושים בתרבויות אותן הכרתי מעבר לימים. בקרב האינדיאנים של צפון אמריקה הופעת המנרך היא סיבה לחגיגה. גם את המעבר הביולוגי הבא אנחנו יכולים לבחור ולהפוך לקטע רע, מאורע שרצוי לדחותו עד כמה שאפשר באמצעים תרופתיים או שנבחר להפכו לחגיגה, לטקס חשוב, למעבר מבגרות או פוריות לשלב החוכמה והכבוד או כל שם מכובד אחר שתבחרנה אתן הנשים. בניגוד אלינו הגברים, שבחיינו אין תאריך ביולוגי ברור למעברי החיים ומשום כך אנו נזקקים ללוח השנה, אתן התברכתן בזכות של ציון ברור למעברי החיים.

לצערי אני פוגש מעט נשים הבוחרות לראות בשלב זה סיבה למסיבה. מרבית הנשים בוחרות לנסות להנציח את היופי והנעורים באמצעות טיפול הורמונלי חלופי גם אם הן יודעות שלקיחת טיפול זה מעלה את הסיכון שלהן להצטרף למשפחת הסרטן, משפחה מאד לא אהודה.

אתן האמיצות שבכל זאת תבחרנה שלא לראות במעבר זה מחלה , כמו שעולם הרפואה רואה אותו , כ- ESTROGEN DEFICIENCY DISEASE (ולכן נותן בעבורו תרופות) אלא לראות בו תהליך פיזיולוגי נורמלי, אולי תשמחו לשמוע שבקרב תרבויות רבות בעולם, המנופאוזה נצפית כחלק טבעי של החיים וכמאורע חיובי בחייה של האישה. ובכן אתן שתבחרנה ללכת בדרך הטבע ולא להזדקק ל- HRT יש הרבה שאתן יכולות לעשות כדי להרגיש טוב יותר ולהתבגר בכבוד ובכך לטפל בסיבה האחרונה שבעבורה ניתן HRT – התסמינים של גיל המעבר. הקלאסיים הם גלי חם, שינויים במצב הרוח, ניוון רירית הנרתיק ונטייה מוגברת לדלקות בדרכי השתן. חשוב לדעת שבקרב תרבויות רבות על פני כדור הארץ הנשים אינן חוות את התסמינים של גיל המעבר מה שמעלה שאלות מעניינות לגבי המנופאוזה כמאורע חברתי תרבותי (על כך בהמשך).

המרכיב התזונתי:
היום קשה לעבור שבוע מבלי לקרוא כתבה על נושא התזונה בגיל המעבר. מי לא שמעה עדיין על האסטרוגנים הצמחיים, הפיטואסטרוגנים הנמצאים במוצרי סויה, שומר, סלרי, פטרוזיליה, אגוזים, דגנים מלאים, תפוחים, אספסת ובמזונות נוספים. אכן , לתזונה תפקיד חשוב בהתמודדות עם תסמיני גיל המעבר. הכיוון התזונתי הוא של שפע מזון מעולם הצומח ומיעוט מעולם החי מבלי לשכוח את הקטניות ובראשן הסויה וכן את זרעי הפשתן שגם מעניקים אסטרוגנים צמחיים וגם מדללים את הדם ומקטינים נטייה לדלקות בגוף.

המרכיב התנועתי:
לתנועה תפקיד חשוב במניעת אוסטאופורוזיס ומחלות לב אך גם תפקיד פחות ידוע בקשר להקטנת הסיכון לסרטן השד. התנועה מקטינה את % רקמת השומן של הגוף. רקמת השומן התת עורית היא זו שמייצרת את עיקר האסטרוגן לאחר הפסקת המחזור ואסטרוגן זה הופך משמעותי בעיקר אם רקמה זו תופסת נפח גבוה. יתרונות נוספים של תנועה כוללים הקלה בגלי החום, הורדת לחץ דם למי שסובלת מיתר לחץ דם, שיפור התמודדות עם לחץ ומתח, שיפור במצב הרוח ובהערכה עצמית.

צמחי המרפא:
חלק מהצמחים הקלאסיים הם ANGELICA SINENSIS, GLYCYRRHIZA GLABRA,
VITEX AGNUS CASTUS, CIMICIFUGA RACEMOSA, PANAX GINSENG ועוד. כאן דרוש ידע והכוונה מקצועיים.

המרכיב החברתי- תרבותי- רגשי:
בקרב תרבויות רבות בעולם נשים מצפות להפסקת המחזור מכיוון ששלב זה מביא להם כבוד והערכה. הגעתן לשלב זה בחייהן הוא סימן לברכה וחוכמה. מחקרים על נשים במנופאוזה בתרבויות אחרות מראים שהן עוברות שלב זה ללא התסמינים המוכרים לנו. מחקרים בין תרבותיים מראים שצורת ההסתכלות של התרבות על מנופאוזה קשורה ישירות לתסמינים. כאשר התרבות מסתכלת על המנופאוזה באופן שלילי, כמו במקומותינו, תסמיני גיל המעבר שכיחים יותר. אולם כאשר מנופאוזה נצפית באור חיובי, התסמינים הרבה פחות שכיחים. אחד המחקרים המעניינים חקר 57 נשים אינדיאניות משבט המאיה. אף לא אישה אחת מבין האינדיאניות חוותה גלי חום או כל תסמין אופייני אחר לגיל המעבר. אף אחת מהנשים לא סבלה מאוסטאופורוזיס, כל זאת למרות שהפרופיל ההורמונלי שלהן היה זהה לנשים מערביות הנמצאות במנופאוזה. החוקרים התרשמו שהיחס לתקופת חיים זו היה אחראי להיותן נטולות תסמינים. נשים אלה ראו שלב זה באור חיובי שיהפוך אותן לחכמות השבט וכן הקלה מהבאת ילדים נוספים לעולם. היתכן שכאשר חברתנו תאמץ צורת מבט שונה על המנופאוזה תהיה ירידה בתסמינים?
גם בישראל דוגמה טובה לרעיון זה. נשים חרדיות עוברות את גיל המעבר בקלות יחסית. יתכן שקלות יחסית זו נובעת מתחושת משמעות חדשה לחייהן עם סיום הפוריות ומעבר לתפקידים חדשים – במשפחה- כסבתות, ובקהילה, בתפקיד חדש ושונה. יתכן גם שהן חוות הקלה בנושא שמירת הריון וצורך ללכת למקווה. לא שאני מציע לכל קוראת לגדל הרבה ילדים. אני מנצל דוגמה זו להדגיש פן מאד חשוב בעיני, חשוב בכל עת, אך חשוב שבעתיים בעת המעבר הזה מנשיות ופוריות, למחשבות שכיחות כמו- …"יצאתי מהמעגל, אני פחות נשית, פחות מושכת, עשיתי את שלי, אני יכולה ללכת, הילדים ובעלי כבר אינם זקוקים לי יותר…." אולי יש כאן הזמנה למחשבות חדשות, למשמעות חדשה, לחיפוש ומציאת סיפוק והתלהבות חדשים במה שעושים, כל אחת בדרכה הייחודית. כאן כל אחת ואחת אמורה לחפש ולהשקיע אנרגיה במה "שעושה לך את זה", במה שמלהיב אותך, גורם לך לשקוע במה שאת עושה מבלי לשים לב שהשעות חולפות, להרגיש פרץ של אנרגיה, חיות, משמעות וסיפוק בעיסוק שבו אתן עוסקות, בעיקר אם העיסוק הזה זורם מתוככן, בא לכן באופן טבעי. השערתי הצנועה היא שאישה שתבלה יותר מזמנה במצב כזה, תושפע פחות ממה שהתרבות שלנו "מייעדת" עבורה עם המעבר לשליש השלישי של חייה. כאשר רמת ההתלהבות , הניצוץ של החיים, נמוכה, כל שינוי עלול לזעזע. במקרה של המנופאוזה, הסיכוי לזעזוע גדול יותר עקב מסרי התרבות והחברה שרוצה אותך צעירה, יפה, נשית, שמחה וצוהלת לנצח. זו אומנם איננה תרופת פלא אך התגמול שלה עצום.

דרך אגב, אף מחקר רפואי לא הוכיח עדיין שלקיחת HRT מקטינה התפתחות קמטים, מונעת צניחת שדיים או גורמת לירידת משקל (בקשר לזה בד"כ ההפך הוא הנכון). כן ידוע שההורמונים שומרים על רירית הנרתיק ומונעים את הניוון שלה. כאן ניתן להשתמש במשחות על בסיס אסטרוגן כטיפול מקומי כדי לשמור על שגשוג הרירית ובכך לאפשר יחסי מין מהנים גם אל תוך השליש השלישי של החיים. לאותן מבינכן שאינן מעונינות בהכנסת הורמונים אף לא כטיפול מקומי ניתן לנסות משחות על בסיס צמחים בעלי פעילות הורמונלית כמו ה- DIOSCOREA VILOSA או לנסות ויטמין E.

לאותן שסובלות מאד מתסמיני המנופאוזה (מוערך בכ- 10% מהנשים) ניתן להשתמש ב- HRT באופן זמני. הסכנה לגרימת שגשוג יתר של רקמת השד היא פונקציה של משך ועוצמת הגירוי האסטרוגני, ולכן מנקודת מבט זו כל הממעיטה הרי זה משובח.

(1) Kerstin Rodstrom et al. Pre-existing risk factor profiles in users and non-users of HRT:
prospective cohort study in Gothenburg, Sweden. BMJ 1999;319:890-983.
(2) Hully S et al. Randomized trial of estrogen plus progestin for secondary prevention of
coronary heart disease in postmenopausal women. Heart and Estrogen/progestin
Replacement Study (HERS) Research Group.
JAMA 1998 Aug 19;280(7):605-13.
(3) Herrington DM et al. Effects of estrogen replacement on the progression of coronary-
artery atherosclerosis. NEJM 2000 Aug 24;343(8):522-9.
309 women with angiographically verified CHD got E or E+P or placebo for 3.2 years.


ד"ר דן קרת סיים בהצטיינות בית ספר לרפואה שליד הטכניון בחיפה ודוקטור לרפואה נטורופתית מאוניברסיטת בסטיר בארה"ב, עובד בשירותי רפואה משלימה במרכז רפואי אסף הרופא, מרכז המגמה לנטורופתיה בבית ספר לרפואה משלימה במדיקולג', מנחה מ- 1994 קבוצות תמיכה למבריאי לב לפי שיטתו של דוקטור דין אורניש.