חומצות אמינו | מידע מפורט
רקע כללי אודות חומצות אמינו
החלבונים מגיעים לגוף עם המזון מתפרקים במערכת העיכול ליחידות מבנה בסיסיות שלהם – חומצות האמינו. מיחידות בסיס הללו הגוף בונה מחדש את החלבונים הייחודיים הדרושים לו, שכן הרכב החלבונים במזון אינו תואם את צרכי הגוף. החלבונים החדשים נבנים על פי המידע האצור בחומר התורשתי שבתאי גוף האדם. חומצות אמינו משמשות גם חומרי מוצא לבניית חומרים שאינם חלבוניים, כמו לדוגמא התירוקסין - הורמון בלוטת התריס, ההורמון אפינפרין, בסיסים חנקניים שהם תרכובות המשתתפות במבנה חומצות גרעין וכן ויטמין ניאצין (B3).
החלבונים מורכבים, כאמור, מ 20 חומצות אמינו עיקריות. בדומה לפחמימות ושומנים, כולן מורכבות מאטומי פחמן, מימן וחמצן, אך בניגוד לפחמימות ורב השומנים, כולן מכילות לפחות אטום חנקן אחד. שתיים מהחומצות מכילות גם אטום גופרית (שסימונה הכימי S). כל חומצות האמינו מכילות חומצה קרבוקסילית (המאפיינת חומצות אורגניות) וקבוצת אמינו המכילה חנקן ושני אטומי מימן, ומכאן גם שמן של חומצות האמינו. מלבד זאת כל חומצה מכילה גם שייר (קבוצת אטומים הנגזרת מתרכובת מסוימת), השונה בהרכבו מחומצה לחומצה.
9 חומצות אמינו, המכונות חומצות אמינו חיוניות, אינן מיוצרות בגוף האדם ולכן נוכחותן במזון הכרחית. 11 חומצות אמינו האחרות מיוצרות בגוף ולכן אין הן חיוניות, אולם ניתן למצוא אותם גם במזון.מבין 11 החומצות המיוצרות בגוף, 5 עשויות להפוך בתנאים מסוימים או בכמויות קטנות בלבד (בינקות או מחלה). נוסף על 20 החומצות השכיחות ישנן בחלבונים עוד 3 נגזרות נדירות של חומצות אמינו שכיחות, ועוד כמה חומצות אמינו אשר אינן מהוות חלק מהחלבונים והן בעלות תפקודים מטבוליים חיוניים שונים, כגון טאורין החיוני בייצור מלחי מרה ובפעילויות תאיות מיוחדות או האורניתין המשתתף בייצור השינן.