הכול אודות סוכרת סוג 2



סוכרת מסוג 2 הינה מצב כרוני המשפיע על המטבוליזם של הסוכר בגוף. סוכר הינו הדלק העיקרי של גופינו. ניתן לרוב למנוע התפתחות של סוכרת מסוג 2, אבל מקרי התחלואה במחלה זו בעולם המערבי הולכים ועולים, וזאת בעיקר בגלל מגיפת ההשמנה. סוכרת מסוג 2 משמעה שהגוף יוצר תנגודת לאינסולין. אינסולין הינו הורמון המווסת את הכנסת הסוכר לתאים. תופעה נוספת הקשורה בסוכרת מסוג 2 הינה שהגוף מייצר אינסולין אך מעט מידי, ולכן לא נשמרות רמות סוכר מאוזנות בדם. למרות שהרופאים טוענים בחלקם כי אין תרופה לסוכרת, יש מחקרים קליניים רבים המראים שהטיפול הנטורופתי והטבעי יכול לאזן לחלוטין רמות סוכר גבוהות ולהעלים לחלוטין את הסוכרת. מחקרים רבים מראים כי אכילה נכונה, פעילות גופנית ושמירה על משקל תקין יכולים לפתור את בעיית הסוכרת.


סוכרת סוג 2 - סימנים וסימפטומים

הסימפטומים של סוכרת סוג 2 יכולים בתחילה להראות לא מזיקים. למעשה, אדם יכול להיות חולה בסוכרת מסוג 2 שנים בלי להיות מודע לכך. להלן מספר סימנים אופייניים לסכרת סוג 2:

צמא מוגבר והשתנה תכופה
הצטברות של סוכר בדם גורמת למשיכה של נוזלים מהרקמות. מצב זה גורם לחסר נוזלים ברקמות ולתחושת צמא. כתוצאה שותים יותר ויש השתנה תכופה יותר.

רעב קיצוני
מכיוון שהסוכר שבדם לא יכול להיכנס לתאים, נוצר חוסר באנרגיה בתאי שרירים ואיברים חיוניים. מצב זה מקדם רעב כבד שנמשך גם אחרי אכילה.

איבוד משקל
למרות האכילה המרובה עקב הרעב הכבד, יש מצב של איבוד משקל. ללא האנרגיה שהסוכר מספק לגוף, תאי השרירים והשומן עלולים להתכווץ.

עייפות ועצבנות
הנגרמים עקב חוסר בסוכר בתאים.

ראיה מטושטשת
אם רמת הסוכר גבוהה מידי, נוזל עלול לצאת מהרקמות, כולל מהעדשה של העין. זה עלול להשפיע על היכולת למקד את הראיה.

החלמה איטית של פצעים וזיהומים מרובים
עקב רמת הסוכר הגבוהה קשה לגוף להחלים מפצעים ויש מקרים רבים של זיהומים, בעיקר דלקות שלפוחית השתן ודלקת נרתיקית אצל הנשים.

acanthosis nigricans
ישנם אנשים החולים בסוכרת מסוג 2 המפתחים רבדים של עור כהה וקטיפתי באזורי הקפלים בגוף, בעיקר בבית השחי ובצוואר. מצב זה הינו סימפטום להתנגדות הגוף לאינסולין.


סוכרת סוג 2 - גורמים עיקריים

על מנת להבין את הגורמים לסוכרת מסוג 2, יש להבין את המטבוליזם של סוכר בגוף. סוכר הינו המקור העיקרי לאנרגיה של תאי הרקמות והשרירים בגוף. סוכר מגיע מ 2 מקורות עיקריים: האוכל שאוכלים ומאגר הגליקוגן בכבד. בזמן פעולת העיכול, סוכר נספג לזרם הדם. במצב נורמאלי, הסוכר שמגיע לזרם הדם נכנס לתאי הגוף בעזרת האינסולין. ניתן להמשיל את האינסולין למפתח הפותח את התא כדי שהסוכר יכנס.

ההורמון אינסולין מיוצר בלבלב. הלבלב הינו בלוטה הממוקמת מאחורי הקיבה. כשאוכלים הלבלב מפריש אינסולין לזרם הדם. לאחר שהאינסולין עזר לסוכר להיכנס לתאים, רמת הסוכר בדם יורדת וכך גם הפרשת האינסולין מהלבלב. הכבד הינו מאגר סוכר. במצבים של צום (אי אכילה למשך כמה שעות ויותר), הכבד משחרר את הסוכר שנאגר על מנת לדאוג שרמות הסוכר בדם יהיו יציבות ומאוזנות.

בסוכרת מסוג 2 תהליך זה לקוי. במקום שהסוכר יכנס לתא הוא נאגר בזרם הדם. מצב זה נגרם כשהלבלב אינו מפריש מספיק אינסולין וכשנוצרה תנגודת לאינסולין. תנגודת לאינסולין משמעה שהאינסולין אינו יכול "לפתוח" את התא כדי שהסוכר יכנס. ניתן להמשיל זאת למפתח שחוק כל כך עד שהוא מסתובב בחור המנעול ללא יכולת לפתוח אותו.


סוכרת סוג 2 - גורמי סיכון

משקל עודף
עודף משקל הינו גורם סיכון מספר 1 לסוכרת מסוג 2. ככל שיש לאדם יותר תאי שומן, כך יש סיכוי גבוה יותר שתיווצר תנגודת לאינסולין. בנוסף, ככל שיש יותר תאי שומן ותאי השומן גדולים יותר, יש צורך של הלבלב להפריש יותר אינסולין על מנת שהסוכר יכנס לתוך התאים. הפרשה מרובה של אינסולין למשך שנים גורמת להתשה של הלבלב ולקריסתו המתבטאת בירידה בהפרשת האינסולין.

חוסר פעילות גופנית
ככל שאדם פחות פעיל גופנית, כך יש לו סיכון גבוה יותר לחלות בסוכרת מסוג 2. פעילות גופנית קבועה עוזרת לשמור על משקל תקין, משתמשת בסוכר לאנרגיה וגורמת לעליה לרגישות לאינסולין בתאים (ובכך מונעת תנגודת לאינסולין).
היסטוריה משפחתית (הסיכון לסוכרת מסוג 2 עולה אם הורה או אח חולה בסוכרת מסוג 2)

גזע
אנשים מגזעים שונים נוטים לחלות יותר בסוכרת מסוג 2. לרוב מדובר באוכלוסיות ששינו את אורח חייהם בצורה קיצונית בזמן קצר וששינוי זה הביא להתפרצות המחלה. בישראל העדה שבה יש הכי הרבה חולי סכרת מסוג 2 הם התימנים והאתיופים. שני עדות אילו שינו את אורח חייהם בצורה קיצונית לרעה, הן מבחינת מזון והן מבחינת פעילות גופנית, עם בואם ארצה.

גיל
הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2 גוברים ככול שמתבגרים, בעיקר אחרי גיל 45. לרוב בגלל שבגילאים הללו נוטים לעסוק פחות בפעילות גופנית ולעלות במשקל. יחד עם זאת, בשנים האחרונים הופעת הסוכרת מסוג 2 יותר ויותר שכיחה אצל ילדים ומתבגרים, וזאת עקב אורח החיים הלקוי של תזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית.

מצב קדם סכרתי
מצב קדם סכרתי הינו מצב בו רמת הסוכר בדם גבוהה מהנורמה, אבל לא גבוהה מספיק על מנת לסווג את המצב כמחלת סכרת. אם מצב זה לא מטופל, הוא יתפתח עם הזמן לסוכרת. מצב קדם סכרתי יכול להיות כחלק מתסמונת הנקראת סנדרום X.

סוכרת הריונית
אם אישה מפתחת סכרת הריונית בזמן ההיריון, הסיכון לפתח אח"כ סכרת מסוג 2 גבוהה יותר. אם אישה יולדת תינוק מעל 4.5 קילו, הסיכון להתפתחות סכרת גם כן גבוה יותר.

 

סוכרת סוג 2 - אבחון

לאבחון סכרת סוג 2 מתבצעות מספר בדיקות דם:

בדיקת דם לא בצום
במידה ונבדקה רמת הסוכר שלא בצום והיא מעל 200 מ"ג\ד"ל, מצב זה יכול להעיד על סכרת.

בדיקת דם בצום
רמת סוכר לאחר צום צריכה להיות בין 70 ל 100. בין 100 ל 125 הינו מצב קדם סכרתי שבמידה ולא יטופל יתפתח לסוכרת. מעל 126 הינו מצב של סכרת.

HgA1C
בדיקת דם זו חשובה ביותר לחולי סכרת. היא מראה מה היה הממוצע של רמת הסוכר בשלושת החודשים האחרונים עד הבדיקה. הרמה התקינה היא 7 ופחות.

מומלץ לעשות בדיקות תקופות של רמות הסוכר מגיל 45, בעיקר אם יש ברקע עודף משקל. אם התוצאות נורמאליות, מומלץ לחזור על הבדיקה כל 3 שנים. אם התוצאות גבוליות, מומלץ לחזור על הבדיקה כל שנה.

אם נעשתה אבחנה כי יש סוכרת, חשוב לבדוק באיזה סכרת מדובר – מסוג 1 או מסוג 2.


סוכרת סוג 2 - סיבוכים

סכרת מסוג 2 הינה מחלה שקל להתעלם ממנה, בעיקר בשלביה הראשונים כשאינה מלווה בסימפטומים. אבל סכרת פוגעת באיברים עיקריים, כולל את הלב, כלי הדם, עצבים, עיניים וכליות. שמירה על רמות סוכר מאוזנות הינה קריטית למניעת הסבוכים הללו.

סיבוכים לטווח קצר:
סיבוכים לטווח קצר בסוכרת מסוג 2 דורשים טיפול מיידי. ללא טיפולים סיבוכים אלו יכולים לגרום לשבץ או לאיבוד הכרה. סיבוכים אלו יכולים להיגרם רק למי שנוטל תרופות לאיזון הסוכרת או מזריק אינסולין.

היפרגליקמיה (רמת סוכר גבוהה בדם)
רמות הסוכר בדם יכולות לעלות מסיבות רבות, כולל אכילה מרובה, מחלה או הפסקת תרופה לאיזון הסוכרת. התופעות המלוות בהיפרגליקמיה הינם השתנה מרובה, פה יבש, ראיה מעורפלת, עייפות ובחילה. במצב היפרגליקמיה יש לאזן את התפריט התזונתי, את לקיחת התרופה או שניהם. אם רמת הדם הינה מעל 250, יש לגשת לרופא באופן מיידי. מצב זה עלול להוביל לסינדרום הנקרא HYPEROSMOLAR SYNDROM, מצב בו רמות הסוכר כל כך גבוהות שהן גורמות לדם להיות סמיך. זהו מצב מסכן חיים.

עלייה של קטונים בשתן (קטואצידוזיס)
אם התאים מורעבים לאנרגיה, הגוף עלול לנסות ולייצר אנרגיה משומן. תהליך זה מייצר חומצות רעילות הנקראות קטונים. מצב זה מלווה בחוסר תאבון, בחילה, הקאות, חום, כאב בטן וריח אציטון מהפה. זהו מקרה מסכן חיים ויש לקבל טיפול מידי.

היפוגליקמיה (רמות נמוכות של סוכר בדם)
מצב זה יכול לנבוע מהרבה סיבות שונות כגון פעילות גופנית מאומצת מן הרגיל או דילוג על ארוחה, אך לרוב מצב זה קורה אצל סוכרתיים עקב לקיחה לא נכונה של תרופות או הזרקת אינסולין. הסימפטומים לרמות סוכר נמוכות הם זיעה, רעד, עייפות, רעב, סחרחורת ובחילה. סימפטומים מאוחרים יותר הם קושי בדיבור ובלבול. אם ההיפוגליקמיה התפתחה בלילה היא תלווה בזיעה וכאב ראש.

סיבוכים לטווח ארוך:
סיבוכים לטווח ארוך של סכרת יתפתחו בצורה הדרגתית. ככול שהמחלה מתפרצת בשלב מוקדם יותר וככול שרמת הסוכר בדם פחות מאוזנת במשך השנים, כך גובר הסיכון לסיבוכים. בסופו של דבר, סיבוכי הסוכרת יכולים לגרום למוגבלות והינם מסכני חיים.

מחלות לב וכלי דם
סכרת מגבירה בצורה משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, כולל טרשת עורקים, טרקת עורקים בעורקים הכליליים ואנגינה פקטוריס (כאבי חזה), התקפי לב, שבץ, ארטרוסקלרוזיס (היצרויות של העורקים) ויתר לחץ דם. על פי מחקרים אחרונים, הסיכון לשבץ מכפיל את עצמו ב 5 השנים הראשונות המטופלות בסוכרת מסוג 2. 75% מחולי סוכרת מסוג 2 מתים ממחלת לב.

נוירופתיה (נזק עצבי)
רמה גבוהה של סוכר בדם עלולה לגרום נזק לקירות של כלי הדם הקטנים (קפילרים) המזינים את העצבים, בעיקר את הרגליים. מצב זה יכול לגרום לתחושת נימול, אי תחושה, תחושת שריפה או כאב. תחושות אלו לרוב מתחילות בקצות הבהונות ולאחר תקופה של חודשים או שנים התחושות מתפשטות בשאר הגוף. במידה ובעיה זו אינה מטופלת, עלולה להיווצר חוסר תחושה בגפיים. אם יש נזק לעצבים המעצבבים את מערכת העיכול, יכולה להיגרם בחילה, הקאות, שלשול או עצירות. לגברים יכולה להיגרם בעיית זיקפה.

נזק כלייתי (נפרופתיה)
הכליות מכילות מיליוני כלי דם קטנים המסננים את הפסולת מהדם. סוכרת עלולה להרוס את מערכת הסינון העדינה. נזק רב עלול להוביל לאי ספיקה של הכליות או מחלת כליות שסופה דיאליזה או השתלת כליות.

נזק לעיניים
סוכרת יכולה לגרום לנזק לכלי הדם של הרטינה (רטינופתיה), מצב שיכול להוביל לעיוורון. סוכרת מגבירה את הסיכון לבעיות ראייה נוספות כגון קטרקט וגלאוקומה.

נזק לכף הרגל ("רגל סוכרתית")
נזק עצבי ברגל וזרימת דם חלשה לכף הרגל מעלה את הסיכון לסיבוכים בכף הרגל. אם מצב זה לא מטופל יבלות וחתכים יכולות להפוך לזיהומים רציניים. נזק רציני יגרור כריתה של בוהן, כף רגל ואף רגל.

מצבי עור ופה
חולי סוכרת בעלי סיכון גבוה יותר לבעיות עור, כולל זיהומים חיידקים, זיהומים פטרייתיים וגרד. דלקות חניכיים גם כן נפוצות אצל חולי סכרת, בייחוד אם היגיינת הפה נמוכה.

אוסטאופורוזיס
סוכרת עלולה להוביל לירידה בצפיפות העצם ובכך מעלה את הסיכון לאוסטאופורוזיס.

אלצהיימר
סוכרת מסוג 2 עלולה להגביר את הסיכון למחלות האלצהיימר. ככול שרמת הסוכר פחות מאוזנת, כך הסיכון לחלות באלצהיימר גבוה יותר. הקשר בין סוכרת לאלצהיימר מוסבר בכמה מישורים:
1.חולי סוכרת הם בעלי סיכון גבוה יותר לטרשת עורקים. טרשת העורקים מצירה את כלי הדם וכך מגיעה פחות דם למוח
2.יותר מידי אינסולין בדם גורם לדלקת שהורסת את תאי המוח
3.חסר אינסולין מונע מהתאי המוח סוכר. המוח יכול להיות ניזון אך ורק מסוכר, לא כמו שאר תאי הגוף, היכולים לקבל אנרגיה גם מחלבון


סוכרת סוג 2 - טיפול

הטיפול בסוכרת מסוג 2 הינו מחויבות לכול החיים. הטיפול כולל בדיקה תקופתית של ערכי הסוכר בדם, אכילה נכונה, פעילות גופנית קבועה ולעיתים לקיחה כרונית של תרופות או זריקות אינסולין. מטרת הטיפול הינו לשמור על רמות סוכר מאוזנות בדם ולדחות את הסיבוכים הכרוכים במחלה. למעשה, שמירה של ערכי סוכר מאוזנים יכולים להפחית את הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי ביותר מ 50%.

מרכיבים המשפיעים על רמות הסוכר בדם הם:

אוכל
סוג האוכל וכמות האוכל משפיעים על רמות הסוכר. ולכן, הבסיס לטיפול בסוכרת יהיה שינוי תזונתי מקיף שמטרתו לא רק לאזן את רמות הסוכר אלא גם להפחית את הסיכון לסיבוכי הסוכרת.

פעילות גופנית
פעילות גופנית עוזרת לסוכר להיכנס מזרם הדם לתאים. ככול שאדם יותר פעיל גופנית, כך רמת הסוכר שלו בדם מאוזנת.

מחלה
בזמן מחלה, אפילו התקררות, הגוף מייצר הורמונים שמעלים את רמות הסוכר.

אלכוהול
אלכוהול יכול לעלות או להוריד את רמות הסוכר בדם, תלוי בכמות שנצרכה ואם האלכוהול נצרך אם או בלי אוכל.

מתח
מתח כרוני עלול להשפיע על ייצור תקין של אינסולין ואף למנוע אותו.

שינויים הורמונלים אצל נשים
שינויים הורמונלים אצל נשים משנים את רמות הסוכר בדם, בעיקר בשבוע לאחר המחזור. כמו כן, גיל המעבר עלול לגרום לשינויים ברמות הסוכר.

בנוסף לבדיקות סדירות של רמות סוכר בדם, מומלץ לעשות כל חודשיים-שלושה בדיקה של HgA1C כדי לבדוק מהו ממוצע הסוכר בחודשיים-שלושה חודשים לפני הבדיקה. בדיקה זו נותנת תמונה טובה על איזון רמות הסוכר לאורך תקופה ארוכה של זמן.


מניעת סוכרת סוג 2

בחירה של אורח חיים בריא יכולה לעזור למנוע סכרת מסוג 2. גם אם סכרת מסוג 2 קיימת במשפחה, שמירה על תזונה נכונה ופעילות גופנית יכולה לעזור למנוע את התפרצות המחלה. ואם המחלה כבר התפרצה, אותה בחירה של אורח חיים בריא יכולה למנוע את סיבוכי הסוכרת:

אכילה של מזונות בריאים
בחירה של מזונות דלי שומן וקלוריות. דגש על פירות בעלי אינדקס גליקמי נמוך, ירקות ודגנים מלאים.

פעילות גופנית קבועה
ההמלצה היא 30 דקות של פעילות מתונה כל יום. פעילות כגון הליכה, רכיבה על אופניים, שחיה מאוד מומלצת.

ירידה של משקל עודף
במידה ויש עודף משקל, ירידה של רק 5 קילוגרם יכולים להוריד את הסיכון לסוכרת. ירידה במשקל צריכה להיעשות על ידי אכילה בריאה ופעילות גופנית קבועה.


לילך נהרי-נטורופתית מומחית