גאוט | שיגדון  - טיפול וריפוי טבעי



גאוט | שיגדון רקע כללי

גאוט או שיגדון בעברית הוא סוג נפוץ של דלקת מפרקים, הנגרם ע"י ריכוז מוגבר של חומצת שתן (מוצר הפירוק הסופי של חילוף חומרים של פורין) בנוזלים הביולוגיים, אשר שוקעת יחד עם גבישי מונוסודיום-אוראט במפרקים, גידים, בכליות וברקמות אחרות וגורמת לנזק ניכר ולתהליך דלקתי. בשתן של גבר ממוצע מופרש מדי יום 200-600 מ"ג של ח.שתן, שהם 2/3 מהכמות המיוצרת בגוף (וסה"כ 10-20% מסה"כ נפח הדם). השאר מופרש במיץ המרה ובהפרשות אחרות של מע' העיכול. ב גאוט כמות ח.השתן בדם עולה משמעותית ואם הדיאטה שלו כוללת ח.שתן – עולה היווצרות הגבישים ברקמות. כ – 80% מח.השתן המסוננת בכלייה נספגים שוב לגוף. ח.שתן היא מולק' מאוד לא מסיסה, אך בדרגת חומציות 7.4 ובטמפ' הגוף היא רוויה בנסיוב ב 6.4-7.0 מ"ג ל 100 מ"ל. בטמפ' נמוכות יותר נק' הרוויה של ח.השתן קטנה, ואז מתחילים להיווצר משקעים אוראטיים (מסיבה זו המשקעים נוצרים במקומות יותר קרירים בגוף כמו החלק העליון של האוזן). ב PH מתחת ל 6.0 ח.השתן בלתי-מסיסה ויכולה לשקוע, כשהשתן מתרכז בצינורות מאספים ועובר אל השלפוחית.


גורמי סיכון ואפידמיולוגיה של גאוט | שיגדון


• מין- גברים מהווים 95% מהחולים.
• גיל מעל 30.
• רקע משפחתי.
• גאוט | שיגדון עלול לנבוע מאכילה מרובה של בשרים, במיוחד איברים פנימיים – העשירים בפורין.
• צריכת אלכוהול המעכב את הפרשת חומצת השתן ע"י הכליות.
• השמנה מגבירה סיכוי ל גאוט.

95% ומעלה מהחולים ב גאוט | שיגדון הם גברים מעל גיל 30.

שכיחות גאוט | שיגדון היא 1:1,000 מבוגרים (בעוד ש 10-20% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מיתר ח.שתן בדם = היפראוריקמיה).

ישנם 2 סוגים של גאוט: ראשוני ומשני. הראשוני מהווה 90% מכל המקרים.


סיבות מטאבוליות לגאוט

ייצור מוגבר ראשוני של פורין

• אדיופתי.
• פגמים אינזימתיים, למשל תסמונת Lesch-Nyhan או מחלת אחסון גליקוגן.
• פעילות אינזימתית מופחתת, למשל היפוקסנתין-גואנין פוספוריבוסיל-טרנספראז מופחת אצל 1-2% מחולי השיגדון.
• פעילות אינזימטית מוגברת, למשל פוספוריבוזילפירופוספאט סינתאז.

ייצור מוגבר משני של פורין - תחלופה מוגברת של פורינים

• סרטן.
• תרופות ציטוטוקסיות.
• אנמיה כרונית עקב התפרקות/הרס כדוריות.
• ספחת (פסוריאזיס).
• סינתיזה מוגברת, למשל מחסור בגלוקוזה-6-פוספטאז.
• פירוק מוגבר של פורינים:
• נטילה אוראלית או תוך-ורידית של פרוקטוזה.
• פעילות גופנית.

סיבות כלייתיות ל גאוט | שיגדון

• פינוי מופחת ראשוני של ח.שתן מהכליות:
1. מחלת כליות פנימונית.
• פינוי מופחת משני של ח.שתן מהכליות
• פגם תפקודי בהפרשה צינורית הנגרם ע"י:
1. תרופות כגון אספירין ותרופות משתנות, לדוגמא: תיאצידים, פרובנצידים, סליצילטים, אתאמבוטול, פירזינמיד.
2. היפרלקטיקמיה, למשל חמצת-לקטית, אלכוהוליזם, רעלת דם הריונית, מחלת בריליום כרונית.
3. עודף גופי קטון וחמצת בדם (היפרקטואצידמיה), למשל קטואצידוזיס סוכרתי, סוכרת כרונית, סוכרת תפלה (חסר ב ADH-Anti Diuretic Hormon).
4. תסמונת ברטר.
5. בשיגדון סטורניני: הרעלת עופרת כרונית.
6. מחסור בגלוקוזה-6-פוספטאז.


סימפטומים של גאוט | שיגדון

ל 50% מהחולים ב גאוט | שיגדון הסימפטום הראשון הוא התקף לילי חריף של כאב-מפרקים חזק, התוקף באופן טיפוסי את המפרק הראשון של אגודל הרגל (או יותר נדיר את הקרסול או קימור הרגל). ל 90% מכלל החולים מפרק זה יפגע. - הכאב מתואר כזה של פריקת מפרק, עם תחושה כאילו נשפכו מים קרים על האזור. הוא הולך ומתגבר. בהמשך בהתקף מופיעים חום גבוה, צמרמורות ורעידות. בשיא ההתקף הכאב מתמקד בעצמות וברצועות של שורש-הרגל ועצם כף-הרגל, עד מתיחה וקריעה אלימה של הרצועות. לעיתים החולה ב גאוט – שיגדון חש כאב מכרסם ואולי גם לחץ והתהדקות.הכאב הופך לבלתי נסבל עד כדי חוסר יכולת לשאת את משקלה של השמיכה או קולו של אדם אחר הצועד בחדר. את השלב זה הגדירו חולים ב גאוט | שיגדון כעינוי. הלילה עובר בחוסר שינה, סיבוב החלק שנפגע ושינוי מתמיד של תנוחה - מה שלא עוזר ולא מקל על החולה. טלטולי הגוף אינם פוסקים, כמו הכאב, אלא מחמירים בעת ההתקף. את ההתקף מקדים בד"כ אירוע כגון אכילה מופרזת, שתיית אלכוהול, חבלה, לקיחת תרופות מסויימות או ניתוח. גאוט מאופיין בהתקפים חריפים, בדר"כ בתוך שנה, עם הפוגות בסימפטומים. רק 7% מהחולים ב גאוט לא יסבלו מהתקף שני.


טיפול נטורופתי טבעי בגאוט

עיקרי הטיפול הנטורופתי בגאוט הם:

תזונה
• תזונה דלת פורינים וחלבון.
צריכת לא יותר (אך גם לא פחות) מ – 0.8 ג' חלבון לכל ק"ג ממשקל הגוף. החלבון מאיץ יצירה של ח.שתן אך מקטין את הספיגה החוזרת של ח.שתן באבובית הכליה וכך מגביר את הפרשת ח.השתן.
• צריכה חופשית של פחמימות מורכבות: פחמימות מזוקקות מגדילות את יצירת ח.השתן.
• צריכה נמוכה של שומן, בייחוד שומן רווי: שומן רווי מגביר את אצירתה של ח.השתן בגוף.
• צריכה חופשית של נוזלים: שומרת על השתן מהול, מעודדת הפרשת ח.שתן ומפחיתה את הסיכון להיווצרות אבני-כלייה.

ירידה במשקל:
אצל אנשים שמנים היורדים במשקלם יורדת באופן משמעותי רמת ח.השתן בנסיוב ובכך הסיכון ל גאוט.

הפסקה מוחלטת של צריכת אלכוהול:
אתנול מגביר את יצור ח.שתן ע"י האצת הפירוק בשלבים של נוקלאוטיד-פורין, ומפחית את הפרשת ח.השתן ע"י הגדלת יצירת הלקטאט (תוצר חימצון של אתנול) הפוגמת בתפקוד הכליות. כתוצאה מכך, גורם האלכוהול לעלייה משמעותית ברמות ח.השתן בנסיוב.

נטילת תוספי תזונה מניעתיים.

צמחי מרפא במקום תרופות קונבנציונליות:
מקורות עשירים לאנתוציאנידניים ופרואנתוציאנידינים – מולקולות פלבנואידיות המונעות הרס קולגן ובכך מועילות במניעת נזקים של המחלה הדלקתית. כמו כן הן מורידות את רמות ח.השתן.


שאלות ותשובות אודות הטיפול הנטורופתי בגאוט

שאלה:
בעלי חולה גאוט | שיגדון מזה כמה שנים. כיצד אפשר לעזור לו בדרכים טבעיות?
תשובה:
ישנם כמה דברים שבעלך יכול לעשות על מנת לגרום להטבה משמעותית ל גאוט | שיגדון:
- הפסקת שתיית אלכוהול
- הפסקת אכילת מזונות מכילי פורינים (המתפרקים בגוף לחומצה אורית שגורמת לדלקת
- הימנעות ממזונות רוויי שומן
- הימנעות מפחמימות מזוקקות
- ירידה במשקל במידה ויש צורך
- שתייה מרובה
כפי שאת וודאי מבינה הכיוון הטיפולי הוא תזונה.
כנו כן ישנם צמחי מרפא יעילים מאוד במצב זה.

שאלה:
רציתי לדעת האם חומצה אורית קשורה לכל בעיות המפרקים ומהם הדרכים לסילוקה בעזרת תוספי תזונה בנוסף לפירוט שלכם במקרה של גאוט | שיגדון.
תשובה:
גאוט | שיגדון הינה מחלה שאכן מתבטאת בכאבי פרקים וזה עקב הצטברות גבישי אוראט בנוזל המפרק, שמקורם בחומצה האורית, שלא התפנתה כמו שצריך. אותם גבישים גורמים לדלקת ולנזק. החומצה האורית היא תוצר פירוק של פורין, מרכיב ה DNA. הסיבות ל גאוט | שיגדוןיכולות להיות ייצור מוגבר של פורין, פגמים אנזימטיים מסוימים, פעילות אנזימתית מופחתת או מוגברת, סרטן, תרופות ציטוטוקסיות (שני האחרונים גורמים לפירוק יתר של תאים ולכן עליה ברמת הפורין) אנמיה עקב המוליזה של תאי דם. סיבה נוספת היא חוסר תפקוד כלייתי על סיבותיו השונות. בהרבה מקרים הסיבה לא ידועה (כ 90% מהמקרים).

במידה והגאוט אכן נובע מסיבה לא ידועה הטיפול המומלץ הוא כך:
תזונה - להמנע מצריכת אלכוהול, להקפיד על מזונות דלי פורינים (מזונות מן הצומח) , להגביר את הצריכה של פחמימות מורכבות , לאכול כמה שפחות שומן, בעיקר שומן מן החי. חשוב מאוד לרדת במשקל אם יש עודף ולכן חשובה גם פעילות גופנית. חשוב מאוד לשתות הרבה מים על מנת לשמור על שתן מהול ועידוד חומצת השתן לצאת. מומלץ מאוד לאכול פירות אדומים העשירים באנתוציאנידים המשפיעים על חילוף החומרים של הקולגן. כמו כן יש צמחי מרפא שעוזרים לפינוי החומצה האורית .


מחקרים רפואיים אודות יעילות הטיפול הטבעי בגאוט

בשר, גאוט | שיגדון וחומצה אורית
מחקר המוכיח כי אכילת בשר ופירות ים קשורים לרמה גבוהה של חומצה אורית בדם

אלכוהול, השמנה וגאוט | שיגדון
מחקר המוכיח כי צריכת אלכוהול והשמנה מעלים את הסיכון לחלות בגאוט. לעמת זאת, תזונה נכונה המקטינה את הסיכון

דובדבנים וגאוט | שיגדון
אכילת דובדבנים כמקור לאנטוציאנידים ופרואנטוציאנידים מוריד את רמת החומצה האורית בדם ואת רמת הדלקתיות


לילך נהרי-נטורופתית מומחית